וילקט יוסף רב

דהחצי נשאר לעשו ואתיא כדעת הפוסקים דשני אחים שבא עליהם חוב אביהם אינו טורף הב"ח אלא מחצה מכל אחד ולא אמרינן דנעשו ערבים זה לזה (צפנת פענח חדש)

פא מצרים הטעם דיצאו ממצרים קודם זמנם הוא דלא היו לישראל דין עבדים לפרעה אלא דין פועל דאל"כ איך נטלו רכוש גדול בשכירות דהא אינו חייב להעלות שכר לעבדו דיכול לומר לו עשה עמי ואיני זנך ומכ"ש שאינו חייב להעלות לו שכר אלא ע"כ דהיה להם דין פועלים במצרים ולכך היו יכולים לצאת קודם זמנם דהא תנינן פועל יכול לחזור בחצי היום אבל עבד לא וזה היה חילוק בין מרע"ה ולפרעה דמשה היה סבור דדינם כמו פועל ויכולים לחזור אף בחצי היום אבל פרעה חשבם לעבדים ממש קנין כספו שקנאם בכסף במה שזנם אותם בתוך הרעב וא"כ אינם יכולים לחזור בחצי הזמן כדין עבד. (שם)

פב מצרים הטעם דיצאו ממצרים קודם זמנם הוא כי הגלות מצרים היה מטעם פרעון חוב אביהם שחטא אברהם במה שאמר במה אדע ונתחייבו בניו בידוע תדע וכו' וכשאדם עושה עבירה דומה כמו שור מזיק שמזיק בפמליא של מעלה וכשחטא במזיד הוא כמו שור מועד שהזיק ובשוגג דינו כמו שור תם שהזיק א"כ כשחטא במזיד דהוא ממונא הוא דכופין על הבנים לפרוע ממון אביהם אבל בשוגג הוא תם וקנסא הוא ואין קונסין בניו אחריו אמנם לסברת רבי יהודה בב"ק דסבר דצד תמות במקומו עומדת ר"ל דאף במועד אינו רק חציה וחציה הוא צד תמות והוא קנסא א"כ לפום האי סברא אף כשעשה אביו עבירה