וילקט יוסף קצו

שיעקב יהיה נולד ודוד יהיה נדחה לכן היה מוטל על יעקב לתקן המרכבה והיה יוסף במקום דוד כמו שיש משיח בן יוסף משיח בן דוד וזהו הטעם שהתנהג יוסף מנעוריו עד יום מותו במלכות באשר שהיה תמורת דוד והיה לו נאה המלוכה (בית אהרן ד' ל"ד ע"ב וע"ג)

עג מילה הטעם שלא צוה הקב"ה לאברהם אע"ה מצות המילה עודנו באיבו ועיכב אותו עד היותו בן צ"ט שנה: הוא לפי שידוע כי טעם כריתת המילה הוא כדי להכניע היצ"הר וידוע שבחו של אברהם בגמ' עפרא לפומיה דאיוב דאמר ברית כרתי לעיני וכו' דלאו דידיה לא היה מסתכל אבל בדידיה מסתכל ובאברהם כתיב הנה נא ידעתי וכו' אפי' בדידיה לא מסתכל: נמצא דגדול שבחו של אע"ה והקב"ה רצה לפרסומי בעולם לזה עיכב מצות המילה דאם היה מל את עצמו בימי בחרותו. היו אומרים או"הע כי מחמת המילה והסרת הערלה הכניע את יצרו אמנם עתה כ"ע יעידון יגידון כי מה שפעל המילה פעל הוא בעצמו עודנו משוך בערלה. (זכות הרבים דמ"ה ע"ג)

עד מאכל כל מאכל ומשתה יש בהם חיות המחיה את האדם כמו שתיקנו בברכה אחרונה להחיות בהם נפש כל חי לכך לא נזכר במעשה בראשית אלא פרי המאכל את האדם וכולם יונקים מעץ החיים אשר בגן ה' ולא הוצרך אד"הר למלבוש עד אשר חטא ונגזר עליו מיתה וע"כ צותה תורה שלא להוציא מעות מעשר עני אלא במאכל ומשתה שלא להורידם מבחי' חי דהיינו מפירות שהיו לבחי' מת דהיינו מלבוש (פנים יפו' פ' כי תב'):