וילקט יוסף קנב

כדחז"ל וכדרך אוכלי המן שהיה יורד בכל יום כדי שיהיו תלוים בהקב"ה כמו כן הכלב בהיות תמיד מצפה מזונותיו מהקב"ה. אמונתו תלויה בו תמיד (מנחת אליהו ד"ך ע"ג)

ט כלבים אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ובחטאיו נבראים מלאכי משחית והן הנה מזיקי עלמא שהם עצמם נגעי בני אדם והם הנפרעים מן האדם השחתה רבא ופורעניות גדולות ב"מ כ"א ואחד כפי עונו שנברא ממנו ומכל עון וחטאת אשר יעשה האדם נברא משחית אחד וכפי מספר עוונותיו כן מספר מלאכי משחית הקמים עליו לרעה ומצפים ומחכים על מיתתו לאמר מתי יבא לידינו וננתקה את אבריו. ונוקמים ממנו נקמות גדולות ב"מ הן חוץ לגהינם הן בגהינם עצמו המה בעוכריו והטעם שיש להם שנאה גדולה עליו הוא שאומרים המשחיתים אילו עשה מצוה בעת ההיא אשר עשה העון הזה אז הייתי נברא מהמצוה והייתי כולו בקדושה ואז היה נעשה ממנו מלאך טוב וקדוש ועכשיו נעשה מלאך רע וטמא וכל הדברים שלמעלה תאיבים לקדושה מאד באשר יודעין כי רוחות הטומאה כרות יכרתון במלכות שדי וגם כל זמן שגם הטומאה קיימת אין לה חיות בלתי הקדושה ובלעדי זה הלא ידוע כמה חביבה ועליונה הקדושה וכמה מאוסה ותחתונה הקליפה והטומאה וע"כ מייסרים אותו באכזריות אף ושטף חימה ומצפים על יום מותו והנשמה של אדם בצאתה יודעת מאד את כל אלה ואיך על משמרתם עומדים לכלותה ולהזיק גרמה ע"כ במרת נפשה היא הולכת ומשטטת עצמה במחבואים ונתיבות עקלקלות להשמט מאותן מלאכי משחית ולפיכך