וילקט יוסף טו

י אברים אבריו של אדם נחלקים לג' חלקים החלק האחד הוא ע"צ ההכרחי והוא כל אותן אברים שהוא צריך לחיותו ואלמלא היה נעדר אחד מן האברים הללו היה נעדר היותו וממילא היה נעדר מציאותו כענין המוח והלב והכרס וכדומה הרבה אברים פנימיים וחצונים שיש לו לאדם וכ"ז נברא מצד מדת הדין כי שורת הדין נותן שיותן לאדם האברים הללו כיון שהבורא חפץ להיטיב להברואים לבראם ולהמציאם ממילא צריך שיברא אלו האיברים הללו כי לולי הם לא היה לנברא ההוא מציאות כלל כיון שאין לו חיות מבלעדיהן. החלק השני הוא מה שיש לו רק על צד התועלת וההטבה כגון עינים ואזנים וידים ורגלים וכדומה מהאברים הפנימיים והחצונים שאף לולי האיברים הללו כבר היה לו לאדם מציאות בעולם אלא שהיה מציאותו קשה ורע ומר מאד ולא עשה הק"בה האיברים הללו לאדם על צד ההכרח כי אם על צד ההטבה והתועלת שיהיה לו מציאות טוב בעולם. החלק השלשי הוא מה שאין בו לא הכרח ולא תועלת לאדם כי אם שהבורא ית' התחסד עם ברואיו לברוא להן אותן האברים על צד היופי והנאות להאדם ההוא כגון העיניים שהעין אחד הוא מצד התועלת אבל העין הב' שנברא באדם אין בו תועלת רק שהוא על צד היופי ונגד שלשה אלה חלקי הטובות שעשה עמנו הש"ית והם ההכרחיות והשני התועלת והשלשה היופי והנוי הנה לעומת זה אנחנו חייבים להודות ולהלל לה' על צד גמוליו מכ"מ בכל שלש אלה לעשות ככל התורה הזאת אשר צונו ה' אלהינו שהיא נחלקת ג"כ לשלשה חלקים האמורים והוא נגד