וילקט יוסף קלח

שלמטה וטרם בא יעקב עם השבטים לא נתאחדה השכינה למטה ביחוד גמור כדוגמא שלמעלה כי לא מצא מקום א' להיות י"ג שרשי הקדושה להאחז השכינה בהם עד שבא יעקב עם י"ב שבטים שלו כולם צדיקים כולם גבורי כח עושי דברו ועם יעקב עצמו הם י"ג אחד באחדות גמור נתאחדה השכינה במרכבתה בשלימות. (אספקלריא המאירה)

מ יעקב נשא אשה בהיותו בן פ"ד שנה והטעם שלא המתין יותר הוא שיעקב בהיותו נקרא אל וצריך להעמיד י"ב שבטים מטה שלימה היה מוכרח להעמיד בצ"א שנים שהוא מספר הוי"ה ואדנות י"ב שבטים אלו דהיינו י"ב שבטים הם כנגד י"ב צירופי הוי"ה והוי"ה אדנות הם זיווג שלם כידוע דהיינו מן פ"ד עד צ"א הוא ז' שנים צא וחשוב שילדו אמותינו כל אחת בז' חדשים י"ב פעמים מספר ז' חדשים הוא ז' שנים וזהו הטעם שלא היה יכול להמתין יותר מפ"ד שנה והנה ר"ת של פסוק הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה הוא מספר פ"ד (לב אריה משם המקובל ר' אלחנן זלה"ה)

מא יעקב נתן ליצחק אפיקומן אחר האכילה וזהו כוונת הפ' בא אחיך במרמה עולה אפיקומן וכונתו בזה כדי שאם יביא עשו אחריו לאכול שלא יוכל עוד יצחק לטעום ממנו מאחר שכבר אכל אפיקומן מנחת אליהו דנ"ג ע"ג משם זקן אחד חכם וכתב הרב שהקשה לו שהאכילה הזאת היה ביום פסח וביום אינן אוכלים אפיקומן ואמר הרב שאחר ימים מצא חוזק לדברי הזקן שראה להרב רבי משה פיזאנטי ז"ל שמעתי שצריך לאכול