וילקט יוסף קכח

כנגד השמחה כמשרז"ל דברי הגדה מושכין את הלב ומשמחין אותו הרמז הוא כנגד הריח שאינו גוף אלא היולי ונרמז שם כך הוא הריח הטוב הסוד הוא כנגד השכרות והוא שצריך להתפשט חומרותו ולא יהיה סמוך בכל האופנים החומריים כי מרוב התלהובתו בתורה עד אשר תשמט נפשו ממנו ולא ידע מה לעשות והנפש מצד עצמה מיושבת בעצמה בדרך אשר היא חושבת בו וענין זה ימצא בנכנסין בעומק בתורה. (ראשון לציון פי' על שיר השירים)

ה ישראל בשגם הם חוטאים אינן נידונין כי אם או בעו"הז או בגהינם אבל האומות עוע"ז נידונין בין בעו"הז בין בעו"הב וזהו רמז עגלה ערופה בת שנתה דהיינו שבזמן שישראל שנמשלו לעגלה פונים אל השם עורף ולא פנים נידונין שנה אחת כי משפט הרשעים בגהינם י"ב חדש וזהו בת שנתה אבל פרה אדומה דהיינו האומות עע"ז בת שתי שנים שנידונין בעולם הזה ובעו"הב (הרב עיר גבורים פ' יתרו)

ו ישראל בזמן שישראל חוטאים אז נמשלו למים ע"ד פחז כמים ונידונין בגלות הנמשל כמים לפיכך מתכפרין בתורה הנמשלה כמים ובתפלה ע"ד שפכי כמים לבך ובצדקה ע"ד שלח לחמך על פני המים ולפיכך מתנחמין לעתיד במים. שנאמר ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים (שם פ' נח)

ז ישראל כשאנו עושים רצונו של מקום אז מעביר אותנו באחד מכתרין ומכנה אותנו בשם אלהים לפי שהוא בכבודו ויקרו מתלבש בהוד מלכותו ונק' בשם הוי"ה שהוא רחמים