תולעת יעקב עב

העליון הכולל מה שעליו בעולם ועד סוד דו פרצופין לא הביט און ביעקב וגו' שמטתו שלמה והוא היכל הקדש הפנימי שאין מגיע לשם לא און ולא עמל, אבל אברהם ויצחק שם מקום הפסולת ה' אלהיו עמו והוא כחו הפנימי תרועת מלך בו הוא שאמר עליה אחותי רעיתי ותרגם אונקלוס ושכינת מלכהון ביניהון והוא היחוד הגמור והוא סוד ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר ויהי בישורון מלך נקרא ישורון על כחו הפנימי שהוא עושה שורה בין האבות

ובדברי קדשך כתוב לאמר ה' מלך גאות לבש מצד הגדולה לבש ה' עוז התאזר מצד הגבורה והם המלבושים שלבש הקב"ה וברא את העולם וזהו שאמר אף תכון תבל בל תמוט והסוד הנסתר אף תכון תבל היא ארצו של הקב"ה העומדת על עמוד אחד ששמו צדיק ובעמדה על זה עומדת על שבעה ותבל נתונה עליהם בל תמוט עולם ועד. שאו שערים ראשיכם השערים הם שערי בינה ופתחי עולם הם הזרועות והראשים הם העליונים עליהם ואומרים לשערים שישאו ראשיהם וינשאו פתחי עולם ויבא בהם מלך הכבוד הוא מלך ישראל. ודע כי יש סוד נעלם בסדר זה והוא מורה לנו עילוי הכבוד והתבלעו בנרתקו ואסור למוסרו אם לא בקבלה פה אל פה ולשרידים אשר ה' קורא ועליהם נאמר מעת היותה שם אני וגו' ותקנו לומר זה ביום שנברא העולם ולא אוכל לפרש

ועל ידי עבדיך הנביאים כתוב לאמר כה אמר ה' מלך ישראל וגואלו ה' צבאות אני ראשון וגו' להודיע כי הכל דבר אחד אין שם רבוי חלילה כשלהבת קשורה בגחלת ולפיכך יו"ד בראש ויו"ד בסוף והראשונה מורה שהוא ראשון והאחרונה שהוא אחרון והאמצעי כי מבלעדיו אין אלהים והכל הוא ואין זולתו ואין חוץ ממנו והסתכל בצורת האל"ף ויתגלו לך תעלומות חכמה ועלו מושיעים סוד עמודי הבית בהר ציון הכלול מהם לשפוט את הר עשו והוא מחוץ למחנה מושבו ואשים את הריו שממה והוא כנגד ההר הטוב הזה וכשישפטוהו ויצא חייב ויתקיים מקרא שכתוב בלע המות לנצח ואז היתה לה' המלוכה כענין כי לי כל הארץ, וזהו שאמר והוה ה' למלך סוד מלך ישראל על כל הארץ כי יתייחד בכבודו ביום ההוא שיעביר את רוח הטומאה מן הארץ והיה ה' אחד ושמו אחד כי כל ומן שהם קיימים אין היחוד שלם, ולא אמר ה' ושמו אחד לפי שרומז לנו שני יחודים והוא שקודם יתייחד האצילות בה' אחד ואח"כ תתעלה הכלה עם כל צבאיה ותתייחד עם דודה ואז יהיה ה' אחד ושמו אחד, ותמצא בכל מקום כי נביאים קודמים לכתובים כי כן הסדר כמו שרמזנו למעלה ובכאן שנה הסדר והקדים הכתובים לנביאים והטעם כטעם התרועה שפשוטה לפניה ופשוטה לאחריה להמתיקה והשלים בתורה לרמוז איך הידיד לה חומת אש סביב לבל יבא ערל וטמא והורה עוד על היחוד כי הראשון אחרון והאחרון ראשון כענין שכתוב אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים ובפרק בתרא דראש השנה אמר רב הונא שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד זו מלכות

היום הרת עולם. אמר זה על אדם הראשון שנברא ביום זה ובו נגמר הריונו של עולם והוא היה תכלית הבריאה וכאלו ביום זה נתחדש עולם בכללו ואתיא כרבי אליעזר כדאמרינן בפרקא קמא דראש השנה כמאן מצלינן האידנא זה היום תחלת מעשיך כרבי אליעזר דאמר בחמשה ועשרים באלול נברא העולם וביום ששי שהוא ראש השנה נברא אדם הראשון ובו ביום. נדון ויצא בדימוס פירוש חפשי מן העונות ולפיכך הוקבע היום הזה יום משפט לכל הדורות כדאמרינן בפסיקתא בי"א נדון ובי"ב יצא בדימוס אמר הקב"ה לאדם הראשון אתה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין זה ויצאת בדימוס כן עתידין בניך להיות עומדין לפני בדין ויוצאין בדימוס וזהו שאמר היום יעמיד במשפט כל יצורי עולם, ועל דרך האמת ירמוז לנו סוד הבריאה וכמו שאמרו זכרונם לברכה בה"א נברא העולם הזה. וכן אמרו בהבראם בה"א בראם הוא היום הזה ולזה אמרו הרת, וטעם יעמיד במשפט כמו מלך במשפט יעמיד ארץ כי הוא מעמיד, אם כבנים אם כעבדים אם תדיננו כבנים הרי אנו בניך נולדים בביתך כי מארצך יצאנו העמוסים מני הבטן העליון רחמנו כרחם אב על בנים שנאמר בנים אתם לה' אלהיכם וזה סוד מה שאמרו זכרם לברכה בפרק מפנין כל ישראל בני ישרים הם, אם כעבדים לעבדך באנו הנה לעשות את אשר צויתנו בתורתו ומזה אנו נקראים עבדים שנאמר כי לי בני ישראל עבדים עבדיו בני אמתו אשר ילדה לו בביתו ואין אנו כשאר עבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס אלא כאותם העובדים מאהבה ולזה אמרו עינינו לך תלויות לא כשאר עבדים שנאמר עליהם כעיני עבדים אל יד אדוניהם עד שתחננו ותוציא לאור משפטנו שנצא בדימוס כמו שיצא אדם הראשון שהיה סימן לנו ובזה יתקדש שמך עלינו, ואומר שלש פעמים סדר זה כנגד מלכיות זכרונות ושופרות וכנגד שלשה עולמות

אתה זוכר מעשה עולם עתה מתחיל הזכרונות סוד ספר זכרון שבו נזכרים כל מעשה העולם בסוד הזכירה ופוקד כל יצורי קדם עליהם בסוד הפקודה כי במה שלפניו גלוי כל תעלומות והמון נסתרות שמבראשית כי הכל לפניו ובידיעה מה שלפניו יודע הכל ומזה זוכר כל המפעל וכל היצור לא נכחד ממנו כי אחר ששרש כל יצור ממנו ולפניו א"א שיעלם ממנו דבר ממה שהיה ק העולם ועד העולם ומזה צופה ומביט עד סוף כל הדורות ומזה אין אדם מתנועע למטה שאינו