תולעת יעקב סז

שלשה ספרים ואמר אל חי כי הוא סוד הזכירה ולפי שהזכירה ברחמים מסוד הימין לפיכך אנו שואלים אותם בברכת מגן סוד חסד לאברהם.

מי כמוך אב הרחמן. מאחר שהזכיר שאלת ענין החיים במשך הרבון לחיי הנפש כאשר הזכיר אמר אחר כן כרחם אב על בנים המנהיג עולמו במדת רחמים וזהו זוכר יצוריו לחיים ברחמים כי ביום הזה אין אנו שואלים צרכי הגוף כלל זולתי חיי הנפש כאשר אמרנו. ומה שנתקן שבח זה בברכת מחיה לרמוז כי יום זה דוגמת יום תחיית המתים שעתיד הקב"ה להזכירם לחיים ולהקימם מעפרם ולחדשם כבתחלה כן אנו שואלים מלפניו ואומרים שהרי אנו כמתים מפני חטאינו שיזכרנו לחיים ויחדשנו כבתחלה ונחיה לפניו ונדע כי נאמן אתה להחיות מתים. וכבר בארנו בפתיחת דברינו איך העילה הראשונה ראשית כל ראשית ותחלת כל תחלה מרומם על כל ברכה ותהלה ומתעלה מכל רעיון ומחשבה ואין דרך לשבחו ולפארו כי אם על ידי כליו הקדושים הנאצלים מאורו אבל המהללים אליו יסכימו ובאחד יקראוהו והכוונה אל השם המיוחד המיחד כל המאורות וסימנו קרוב ה לכל קוראיו ולמי לכל אשר יקראוהו באמת הוא חותם האמת וזה בשאר וימות השנה, אבל מראש השנה עד יוה"כ הכונה אל המאור העליון עולם התשובה ולא יתעלם מן המשכיל טעם תקון זה השבח נכח ונסתר באמרו מי כמוך אב הרחמן זוכר יצוריו והוא כטעם הברכות שכבר בארנו סודם

ובכן שם הוא בסוד שמו יתברך בסוד ע"ב כי שם זה בסוד שמותיו של הקב"ה בסוד שם ע"ב כי סוד שם זה הוא היוצא משלשה פסוקים שבתורה והם ויסע ויבא ויט וצירופן פנים ואחור ופנים ונתחברו האותיות בתיבות שבעים ושתים שלשה אותיות בכל תיבה כמנין ע"ב תיבות כמנין אותיות כל פסוק ופסוק מהשלשה אשר הזכרנו תמצא שבעים ושתים תיבות וכל האותיות אשר בהם הם רי"ו וסוד הכל הוא

ויעבור סוד ע"ב תיבות וכל האותיות רי"ו אותיות וזהו בדיל ויעבור סוד שמו של הקב"ה באותיות ותיבות ואמנם סוד ובכן הוא ענין בסוד השם בע"ב והוא סוד החס"ד והרחמי"ם והגבור"ה בסוד שלשה פסוקים וכנגדם תקנו לומר שלשה פעמים ובכן. ובמדרשו של רבי שמעון בן יוחאי ע"ה אמר רבי יוסא אשכחנא ברזא דא בתקיעתא דרב בבבל תלת ובכן ובכן ובכן לקבל הני תלת וכך הוא סדורא, והטעם מפני כי בשם זה מתעלה הכבוד למעלה עד אין סוף כענין שכתוב ובכן אבוא אל המלך ואסתר המלכה נקשרת למעלה לבקש מלפני המלך על עמה כי נכמרו רחמיה על בניה ואינה זזה משם עד שקורעת גזר דינם ומה שתצטרך לדעת כי סדר זה נתקן לאמרו ביום זה מפני שבו היה מעשיו של הקב"ה בבריאה ואנו מבקשים מלפניו שיחדש עולמו לטוב ושיקדש שמו על ישראל כי בזה יודע כי לו הממשלה מעלה ומטה וכל זה ישלם בביאת משיח כי הוא יודיע זה וזה באמת הוא חדוש העולם ואז ייראוך כל המעשים ויעשו כלם אגודה אחת וכמו שכתוב כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה וגו' וזה יהיה כבוד לעמך כשתצמיח קרן לדוד עבדך כי בזה תלוי כבודן של ישראל וכל תקותם ואז הסגולה שבעמך שהם צדיקים והישרים והחסידים יראו וישמחו כי כמו שישראל בזמן הגלות היו שפלים ודלים מכל אומה ולשון כן הסגולה שבהם היו יותר שפלים מכולם ובזמן הגאולה תהיה גדולתם וכבודם בפרך שפלותם ובזמן ההוא עולתה שהיא ממשלת זדים תקפץ פיה והרשעה שהיא הזדון כעשן תכלה וכמו שכתוב ואת הנביאים וגו' ואז ותמלוך אתה ה' אלהינו וכו' זו היא הכונה בסדר זה. והתחיל תן פחדך כי משם מקבל היום הזה והוא שאמר ואימתך על כל מה שבראת כי היום גורם להתחיל מהשמאל וזהו שביאר למטה באמרו עוז שהוא מדת הדין הרפה בידך שהוא פחד יצחק כי משם היא מקבלת, וגבורה בימינך חסד לאברהם לבסס הדין ולכלול השמאל בימין למען יכבשו רחמיו את כעסו, ושמך נורא סוד חותם האמת, ובזה הכל ביחוד שלם וכשיהיה זה כן או יגלה מלכותו ויתקדש שמו על כל המעשים כי כל זה תלוי בהיות שלשה אלה רובצים על הבאר והוא סוד שמו של הקב"ה הנקרא בן ע"ב ולרמוז לזה אנו אומרים ג"פ ובכן, ואחרי הודיע אלהים גדולת שמו לכל המעשים בכלל זה יהיה כבוד לעמך ישראל שהיא הסגולה שבכל המעשים ההם ואו תן כבוד לעמך וכו', וצמיחת קרן סוד צמח בדיק יחד עם קרן דוד כח השכינה כי הכל תלוי בה ואז הצדוקים שהם הסגולה שבעמך יראו וישמחו כי הגיעה השעה שהיו מקוים לדעת את ה' כאשר בלבבם בלי מונע כי תקותם שתחזור הממשלה לישראל לא היתה כי אם להתעסק בתורה ובחכמה להשלים נפשם מה שלא היה אפשר להם בזמן הגלות מפני הטרדות והמונעים שהיו להם וכשיהיה העת דודים להקים סוכת דוד הנופלת אז עולתה סוד המעול וחומץ תקפץ פיה כי פני המן חפו והרשעה סוד סבה חיצונה כעשן תכלה כי תעביר ממשלת זדון צרת שרה מן הארץ סוד ארץ החיים וכמו שכתוב וגם את הנביאים ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ ולא יהיה כנעני בבית ה' צבאות אז ותמלוך אתה הוא וכו' כי המלכים אשר מלכו בארץ אדום עברו יחדו והיתה לה' המלוכה והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד

יש מוסיפין ואומרים ארבע פעמים ובכן בסדר זה וטעות הוא כי אין הסדר כי אם ג' כמו שכתבנו וכן הוא דעת הרמב"ם ז"ל ובעשרה ימים