תולעת יעקב סו

יצטרך לקרבן כי תתעלה מדת דינו ברחמים וביום ההוא והיה ה' אחד ושמו אחד אבל קרבן תודה אינו בטל כי אינו בא על שום ענין ולא לרצון אלא דוגמא למדת הדין ורחמים אבל יהיה שלם בכל כי לא יהיה כנעני בבית ה' צבאות עוד והיתה לה' המלוכה והיה ה' למלך על כל הארץ והמעמיקים בחכמה אמרו כי לפיכך קרבן תודה אינו בטל מפני שהוא לצורך הודאות הנשמות כשתצא כל אחת מגלותה הידוע ויתעלו בתפארת מקום היחוד ומקום ההודאה כענין ארבעה שצריכין להודות בבואם אל ביתם בשלום ולומר יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם שבאו בשלום אל עולם הנשמות האילן שפורחין משם ומשם תשובתם הרמתה, ובזה נשלם מה שרבינו לבארו בסתרי חג השבועות במקום זה הצור ברוך הוא יתן חלקנו עם חסידיו העושים רצונו ויאיר עינינו במאור תורתו אמן וכן יהי רצון

סתרי ראש השנה

גרסינן במסכת ביצה פרק י"ט תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו איזהו חג שהחדש מתכסה בו הוי אומר זה ראש השנה. ר"ה הוא הזמן שהעולם נדון בו בבית דין של מטה ואלו היה נדון בבית דין של מעלה סוד פחד יצחק לא היה העולם יכול לסבול תוקף הדין כי כן היה בזמן הבריאה שלולא ששתף עם מדת הדין מדת הרחמים ולא היה העולם עומד כדאיתא במדרש ילמדנו ועוד שהחדש הזה שביעי והמדה שביעית ובהתעורר הדין ביום זה הנה הערלה חופה הברית ומכסה הלבנה כמה דאת אמר כי הנה החשך יכסה ארץ ואין כחו וממשלתו כי אם בזמן שהדין מתעורר למעלה אז ותכהין עיני יצחק מראות ויקרא את עשו בנו הגדול כי האלהים עשה שייראו מלפניו והעצה היעוצה לתקוע שופר להעבירו שלא יכסה הירח ולא יפסיק בינה לבין השמש וזהו אמרם איזהו חג שהלבנה נכסית בו הוי אומר זה ר"ה וזה סוד בכסה סוד ה"א אחרונה מכוסה מכח החושך והערלה ונפשה מרה לה על בניה

ובמדרשו של רשב"י ע"ה ראיתי עוד טעם אחר להתעוררות הדין ביום זה והוא כי כשהמאור העליון כי גם הוא שביעי יחשב רוצה לשלוח שפע וברכה ולחדש טובה בעולם משגיח על מעשה העולם אם הוא כראוי ואם הם ראוים לטובה ההיא אם לאו וכשראה שאין העולם ראוי לטוב ההוא מונע הטוב ההוא עד שיבדלו הרשעים שאינן ראוין לטוב ההוא מבין הצדיקים והוא סבה שיתעכב החבור למעלה ואז מתעוררת מדת הדין וכתיב ותכהין עיניו מראות מה שהיה מסתכל בעין טובה מכלל הימין בלא דין עתה ותכהין עיניו מראות בכלל הרחמים ומתוך כך מתעורר הסיג היוצא ממנו ומבקש שינתנו לו הרשעים ההם כי לכל תכלית הוא חוקר ומכסה הברית לבלתי תת אור לירח וזהו בכסה ליום חגנו, והטעם מפני שאין רצונו של הקב"ה לאבד מעשה ידיו והכח ההוא עומד כעין קליפה קשה ומלמד קטגוריא על ישראל וצד ציד חטאות ואשמות הלשין בן לאביו ואי אפשר לשבר הקליפה ההיא ולהכניעה כ"א בעצה שיעץ הקב"ה אותנו ברחמיו עלינו דכתיב תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו לשבר הכסה ההוא המכסה את הירח לבלתי האיר: סוד התפלה

לפי שתפלת ראש השנה משונה משאר תפלות וצריך להתבונן בהם ולכוין בהם ביום זה ראיתי לבארם כפי דרכנו ואביא בקצת דברים מה שפירש בהם החכם הר"ם די ליאון ז"ל בספר הרמון שלו כי התבוננתי בדבריו וראיתים נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת מסכימים מאד עם האמת כפי כונתנו

זכרנו לחיים. יש לך להתבונן על מה שאמרו רז"ל כי בשלש ראשונות אין לשאול בצרכי הגוף כענין שאלת צרכיו של אדם מפני שהברכות האלו הם סוד שבחו של מקום בעומק רום מעלתו אמנם כי תחלת דברינו בברכה ראשונה אנו שואלים שאלותינו כי על כל פנים מפני שצריך בתחלה לכונן מערכות אלהינו ולסדר שבחיו להמשיך החפץ והרצון מן המקור בסוד שמו אנו שואלים שאלותינו בברכות האמצעיות ולא בראשונות ועכשיו בשם תחלת המערכות וסדר הברכות אנו שואלים שאלות, תדע לך כי סוד ענין זה הוא דבר ידוע למשכילים כי בכל שאר ימות השנה אנו מבקשים צרכי הגוף והענינים הגופנים בצרכי העולם ועכשיו ביום זה בהיותו הוא יתברך פוקד עולמו בכל ברואיו אנו מניחים כל צרכי הגוף ואנו בוחרים בסוד החיים שהם חיי הנפש כאמרו ובחרת בחיים כי ע"כ בהיותנו בוחרים בחיים ומדבקים הנפש בהמשכת החיים ממקור מוצאם הוא ענין בהתברך סוד שמו והדברים מתברכים, ואמנם על מה שאנו אומרים זכרנו הוא ענין בסוד הנהר המרוה צמאונם בסוד כל ענין כי הוא. סוד שפע המערכה כי שם צוה ה' את הברכה בסוד נעלם חיים עד העולם כי בהתעלות הכבוד ממדרגה למדרגה ומסבה לסבה אז החיים יוצאים ממקום מוצאם ונמשכים אל הסבות כלם ועל כן אנו שואלים תחלת דברינו להיותנו נזכרים לחיים והוא שאלת החיים בעילוי הכבוד בסוד הקדושים ובחיי הנפשים ומפני שהם שלשה ספרים הנפתחים אנו אומרים שלשה פעמים חיים זכרנו לחיים אל מלך חפץ בחיים כתבנו בספר החיים כענין שכתוב כל הכתוב לחיים בירושלים סוד הסתר העליון כי זה כל תקותנו, למענך אלהים חיים הוא המקור שממנו נובעים החיים הנזכרים סוד