תולעת יעקב סד

שאלה למעלה ואלה למטה ולפיכך באלה הלל גמור ובאלה שאינו גמור. ועל שהם למטה כתיב תאכל מצת חסר וא"ו ודע כי מטעם זה הנשים הם בקום אכול מצה כדאמרינן בפסחים כל שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בקום אכול מצה והני נשי הואיל ואיתנהו בבל תאכל חמץ איתנהו בקום אכול מצה ודין הוא שהרי הן היו באותו הנס ועוד כי בזכות כשרות שבהם יצאו ישראל ממצרים כדאמרינן בפרק קמא דסוטה דרש רבי עקיבא בזכות נשים צדקניות שבאותו הדור יצאו ישראל ממצרים שנאמר מוציא אסירים בכושרות אל תקרי בכושרות אלא בכשרות מה היו עושות כשהיו יוצאות לשאוב מים הקב"ה מזמין להם דגים בכדיהן ושואבות מחצה מים ומחצה דגים ובאות ושופתות שתי קדרות אחת של דגים ואחת של מים ומוליכות אצל בעליהן לשדה ורוחצות אותם וסכות אותם ומאכילות אותם ומשקות אותם ונזקקות לבעליהן וכו' וכיון שמתעברות באות לבתיהן וכיון שמגיע זמן הלידה הולכות ויולדות בשדה וכו' וכיון שמגדלים באים עדרים עדרים וכו'. כוף אזנך ואשמיעך כוונת הצדקניות ההן במעשה ההוא כי חכמה גדולה היתה להן בו, דע כי כל עוד שלא היו ישראל בדוגמת המרכבה העליונה לא היו ראוין להגאל ואחר שהגיעו למנין ששים רבוא דוגמת ששה קצוות היו ראוין לקבל התורה כי זהו התכלית וזה סבת הגלות כי ירדו שם להזקק מזוהמת הנחש אשר רמה את אבינו הראשון והחטיאו וזה שכתוב ארחי אובד אבי וירד מצרימה אמר זה משל על מי שרמה את אבינו הראשון והוא בודאי אובד אבי וירד יעקב מצרימה להזקק ולהניח שם החלודה שעלה עליו מכח המרמה והוא סבת הגלות מצרים כי יעקב היה מעין שופריה דאדם הראשון ואז היו ראויין לקבל התורה שהוא כלל ששה קצוות ולפיכך הוצרכו ישראל להיות ששים רבוא בדוגמא עליונה ולפי שהנשים הצדקניות ההם היו יודעות סוד זה היו משתדלות בכל עוז במעשה ההוא להשלים המנין למהר הגאולה לקבל התורה וכך הוא הראוי שהרי האשה היתה סבת הגלות בהחטיאה את אדם הראשון דין הוא שתשתדל לתקן מה שעוותו ולמהר הגאולה כדי שיזכו לקבל התורה שהוא שטר שחרור ממלאך החות ומשעבוד המלכיות כי כל זה גורם חטאו של אדם הראשון זהו מה שנראה לנו אמיתת הענין כפי מה שחנונו מן השמים

סוד ספירת העומר

ישראל במצרים היו תחת רשות אחר שקועים בגלוליהם ובנדת טומאתם כנדה זו בימי טומאתה וכשעלה זכרונם לפני אביהם שבשמים הופיע מאור הרחמים המוציא עבדים לחירות והוציאם מתחת הערלה ואז פסקה הזוהמא מהם כאשה זו שפסקו דמיה וכשפוסקים אז וספרה לה ובכאן אמר להם הקב"ה אין לכם מכאן ואילך כי אם ספירה לטהרה וספרתם לכם לעצמכם לטהר במים העליונים הנוזלים מן הלבנון לבא לקבל התורה להדבק באמונה העליונה בשלמות ודע כי כמו שהאשה טהרתה בלילה להזדווג בבעלה כן נאמר במחנה ישראל וברדת הטל על המחנה לילה וגו' וכשבאו ישראל לפני הר סיני אז ירד הטל בשלמות ופסקה זוהמתן. ובבראשית רבה ויתן לך האלהים מטל השמים זו מקרא ומשמני הארץ זו משנה ורוב דגן זו תלמוד ותירוש זו אגדה עד כאן. ונצטוינו בספירת מ"ט יום כנגד הטל ההוא הנוזל מחמשים שערים סוד היובל המוציא עבדים לחירות כנגד זה אנו מונין יומי ומצוה למימני שבועי בסוד שבעה שבועות הנאצלות משם ומכאן תבין שמי שאינו סופר ספירה זו אינו בכלל טהורים ואינו כדאי להיות לו חלק בתורה הקדושה

ובמדרשו של רשב"י ע"ה אמרו כיון שאלה ר"ל הימים התחתונים מתקדשים סוד בית המלכה אנו צריכין לעלות למעלה להתקשר בימים העליונים ועל זה אנו סופרים בעמידה לכבוד העולם העליון ששם סוד הירכים והגוף ומפני שהמצוה רומזת לעולם הוכר הנשים פטורות ממנה ודע כי כל אחד מהימים התחתונים מתקדש מסוד השבעה ימים עליונים. ועל זה כתיב שבע שבתות תמימות תהיינה בשביל שהן נקבות ובהיות הכל בשלמות והבית מתוקן להתחבר אשה בבעלה אז נקרא חג שבועות מאותן נקבות ששורין עליהן הימים העליונים לפיכך כתיב בשבועותיכם שלכם בשביל שישראל מתקדשים למטה עמהם וכשמגיעין למ"ט יום היום העליון העומד עליהם נקרא יום החמשים שעולה על מ"ט ימים סוד כלל התורה במ"ט פנים ע"כ. ובזה נשלם מה שראינו לבאר בסתרי חג המצות במקום זה. ועוד יש סתרים אחרים ולא ראיתי להאריך בהם כי אין זה מקומם ואני בטוח במי שאמר והוה העולם ימציא לנו מקום ונעורר בהם ובשאר סתרו התורה לשרידים אשר ה' קורא אם יגזרו מן השמים בחיים

סתרי חג השבועות

קבלת חכמי ישראל ע"ה כי חג הפסח כנגד ימין עליון שכולו חסד ורחמים הזורח מן העדן העליון מקור הרחמים ולפיכך אין שם חמץ לפי שהמדה גורמת וכולו מצה רמז לאור ראשון שנאמר עליו יהי אור ולפיכך אכילת מצה בלילה הראשונה חובה ומשם ואילך פטור ובלבד שלא ואכל חמץ וחג שבועות כנגד יום שלישי זמן קבלת התורה האב השלישי הרגל השלישו מקום האחדות האמיתי ששם מתיחדים עליונים ותחתונים סוד