תולעת יעקב סב

שבת וי"ט בלבד והטעם כדי לעשות כתר ומעלה יתירה לשבתות וימים טובים על ר"ח וחולו של מועד ובמדרשו של רשב"י ע"ה אמר ושמרתם דא ו"ה כי היא חכמתכם דא י"ה ב"א דאיהו כתרא עילאה דאמרה סיהרא עליה אפשר לשני מלכים וכו' בגיני אמרין בשבת ובי"ט ור"ח כתר יתנו לך וכו' עד כאן

סוד ברכת הלבנה

גרסינן בסנהדרין פרק היו בודקין אמר ראב"ח כל המברך הלבנה בחדושה כאלו מקבל פני שכינה כתיב הנה החודש הזה וכתיב התם זה אלי ואנוהו. הנה הודיענו חו"ל כח הלבנה באמרם מקבל פני שכינה ובג"ש למדונו סוד הענין ורמזוהו בברכה עצמה באמרם עטר"ת תפאר"ת לעמוסי בטן והם דו פרצופין שחמה ולבנה דוגמתם ועמוסי בטן הם ישראל שנאמר עליהם העמוסים מני בטן הנשואים מני רחם הם נשואים מן האוצר העליון מני קדם והם עתידים להתחדש כמותה ולפיכך ישראל מונין ללבנה כי הם תלוים בה ואמרו בפרקי רבי אליעזר רשב"ג אומר עתידים ישראל להתחדש ולהתקדש כמו שהלבנה מתחדשת ומתקדשת ואומרין ברוך יוצרך וזה סוד מה שאמרו רז"ל איקונין של יעקב אבינו חקוקה בכסא הכבוד וביאור זה כי אבן ישראל הוא הכסא שרמז הנביא באמרו כמראה אבן ספיר דמות כסא והנה בכסא הזה מצטיירים המאורות הפנימים ולפיכך נקראת במשל אבן ספיר שכוללת כל הגוונים וצורתו של יעקב היא וא"ו שבשם ועליו נאמר תתן אמת ליעקב וצורה זו מצטיירת בכסא זה וזה סוד אמרם כי שמך בך ובך שמך ובב"ר ויקרא לו אל אלהי ישראל אמר לו אתה אלוה בעליונים ואני אלוה בתחתונים וכן בתחתונה מנוגה העליונה ואומר תפול עליהם אימתה ביושר ולמפרע ביושר להשפיע כח הוכר שהוא הרחמים ולמפרע להשפיע כח הנקבה שהוא דין רחמים לנו ודין לאויבינו ובסוף אומרים דוד מלך ישראל חי וקים כדאמרינן בר"ה פרק אם אינם מכירין אמר ליה ר' לרבי חייא זיל לעין טב וקדשיה ושדר לי סימנא דוד מלך ישראל חי וקים להודיע סוד הלבנה שמשם כח מלכות בית דוד ואומר חי וקיים על חדושה ואזיל מה הלבנה פעמים פרוצה פעמים שלמה אף מלכות בית דוד פעמים פרוצה פעמים שלמה

גרסינן בסנהדרין פרק היו בודקין אמר רב אחא בר חנינה אמר רב אסי אמר רבי יוחנן עד מתי מברכין על הלבנה עד שתתמלא פגימתה וכמה אמר רבי יעקב אמר רב יהודה עד שבעה וקבלתי הטעם שכבר מאירה מאור שבעת הימים ופחות מכאן היא חסרה ואין לברך אלא על ודבר שלם ובירושלמי רמזו זה באמרם אין מברכין על הירח עד שיתבשם ולפי שאז מתברכת מלמעלה כי הוא עת חדושה מברכין עליה גם כן ישראל למטה בדוגמא עליונה למען תהיה כלולה מכל צד ועוד גרסינן נמי בפרק היו בודקין תאנא דבי רבי ישמעאל אלמלא לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים פעם אחת בכל חדש דים אמר אביי הילכך מברכים מעומד. אחר כי זאת עולה מן המדבר מתרפקת על דודה והיא בחבור אחד עמו מברכין מעומד לכבוד הזכר כי פניו מקבילים עד שיהיה העת עת דודים ויהיה הרצון למלאות פגימתה ולא יהיה שום מיעוט ואו יהיה אור הלבנה כאור החמה כאור ז' ימי בראשית ותחזור כמו שהיתה קודם מעוטה שנא' את שני המאורות הגדולים ואז יתקיים מקרא שכתוב ובקשו את ה' אלהיהם ואת דויד מלכם ובזה נשלמו סתרי ראש חדש המקום ברוך הוא יחדש ימינו כקדם ויאיר עינינו במאור תורתו אמן וכן יהיה רצון

סתרי חג המצות

כבר כתבנו בפתיחת חבור זה כי חטאו של אדם הוא היה סבה שיפתח המעיין הנרפש מקור הזוהמא ונמשכה עליו ועל כל יוצאי ירכו והוצרכו הצורות ההם צרוף ולבון וזה טעם גלות מצרים שהוא כור הברזל וגלו ישראל שם כדי להזקק מן הסיג ההוא ולעזוב שם לכלוכם וזוהמתם המעורבת בצורתם מכח הנחש הערום ולפיכך היו ערומים מזיו השכינה שנאמר ואת ערום ועריה ואחר הצרוף והלבון זכו להתלבש בזיו השכינה שנאמר ועננך עומד עליהם. והנה כשגלו ישראל ממצרים נפלו תחת הערלה ההיא קליפת האגוז קשה ומרה הוא החמץ שנאמר עליו פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ המורה על תוקף הדין ולא היה אפשר להגאל מתחת השעבוד ההוא הקשה לולא שהופיע המאור העליון הנקרא רחובות הנהר להוציאם למרחב והתיר הקשרים שבהם נקשרו ישראל במצרים שמחמתם היו משועבדים שם ולפיכך נזכרה יציאת מצרים חמשים פעמים בתורה להודיע בכח מי יצאו והוצרכו לדם מילה לצאת מתחת הערלה שהיו משועבדים תחתיה ולהוציא החמץ מרשותם שכבר יצאו מכף מעול וחומץ לאכול מצה להדבק באמונה העליונה שאלו לא הופיעה מצה שמורה שאין שום חמץ מתערב שם לא היו נגאלים ואז"ל בפרק קמא דקדושין עוגות שהוציאו ממצרים טעם מן טעמו בהם הנה ביארו כי מוצא המן מוצא המצה ומקום אחד להם והנה האוכל חמץ בפסח קוצץ נטיעות הגן הקדוש שגורם הסתלקות האור הבהיר סוד מצה שמורה ולעורר החמץ הידוע שאור שבעיסה וזו היא כונת חז"ל באמרם אלהי מסכה לא תעשה לך וכתיב בתריה את חג המצות תשמור מלמד שכל מי שאינו שומר