עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › תולעת יעקב

תולעת יעקב ו

Tolaat Yaakov 6 · תולעת יעקב · free full Hebrew text

Open in the reader →

אתר דצרירין בצרורא דחיי שאר נשמתין, רבי והודה אמר כמה דתנינן למה יקצוף האלהים על קולך דא נשמתא דבר נש, א"ר חייא כתוב כי אנכי ה' אלהיך אל קנא מ"ט משום דקני לשמיה בכלא אי בגין פרצופין מקני לשמיה משום דמשקר בשמיה אי משום אורייתא תנינן אורייתא כולא שמא קדישא ובגיני כך בעי דלא יטעי בשמיה ולא ישקר ביה ומאן דמשקר במלכא לא עאלין ליה בפלטרוי דמלכא וישתצי מעלמא דאתי, א"ר אבא כתוב לא תעשה לך פסל וכתיב פסל לך שני לחות אבנים כלומר לא תעביד לך אורייתא אחרת דלא ידעת ולא אמר לך רבך מ"ט כי אנכי י"י אלהיך אל קנא אנא הוא דזמין לאתפרעא מינך בעלמא דאתי בשעתא דנשמתא בעיא למיעל קמי' כמה זמינין לשקלא לה ולאעלא לה גו גיהנם, תן עיניך בדברי אבות העולם קדושי עליון רואי פני המלך וראה איך השוו דרך הטעות והשקול אל הפסילים והתמונות, והטעם אחד כי בעלי התמונות כוונתם לעשות התמונות ההם כדי לקבל מן הכחות ההם ולהיות מכוונים כנגדם לאות ולזכרון, ואין רשות לעשות התמונות כי אם על דרך שעשאם בצלאל ושלמה ע"ה שהיו יודעים לצרף האותיות שנבראו בהם שמים וארץ ועשו אותם ע"פ השם ונתקדשו הצורות האלו להיות מוכנות ומועדות לכבוד אלהי ישראל וכפי השיעור שהורשה כל אחד מהם כמראה אשר הראה ה' את משה לתבנית המרכבה הקדושה הנעלמה מרכבה שרוכב בשמי שמי קדם, וכאשר יחשוב אחד לעשות דמיון הצורות ההם לא הוקדשו ולא הוכנו לכבוד כמו שלא הוכנה התמונה האומנית שפסלה האומן לחול עליה הנשמה ויהיה המרחק ביניהם כהרחק הבורא לנברא, וע"פ העבה הנעלמה היא מוכנת לכח החיצון הוא הנקרא כח הטומאה כי מחוץ למחנה שכינה מושבם כי הם פותחים ומתקרבים אל הבא לטמא ומפרי מעלליו ישביעוהו, ולכן הוא טועה בה ונעקר מן העולם כי הוא מחליף המלך בעבד וממיר טוב ברע ומשקר באדון הכל. וכן במשל הזה אותיות התורה ואם הם גשמיות הם רומזים לשמות האלהות ולחכמות הנאצלות מאדון הכל והוא בהכרח להעמיד גופן ופרושן בענין שיסכימו עם הנסתר בהם והרמז בהם בענין שיתיחס החומר לצורה, וכאשר דרך בדרך אחר אין הצורך ההוא מוכנת לשבת ולחול על החומר ונמצאת תורתו וחכמתו ללא אלוה וחכמה פסולה ופגומ' ויהיה ממש כעושה הצלמים, עכ"ל המקובל הרב ר' שה טוב בן שם טוב ז"ל ואל יתפתה האדם ואל ישיאנו שכלו לסבור שההולכים אחרי שקול הדעת יעמדו סתרי התורה והנביאים. והמדברים ברוח הקדש ותקוני התפלות וההגדות הקדושות. כי באמת הם מחזירים התורה הקדושה לתפלות ואין דבריהם כי אם צלמות ולא סדרים

עוד יש לדעת כי כל חכמת החכמים קשורה ועולה בקנה אחד על פי דקדוק גדול ומתיחסת במלותיה למוצאים חן בעיני ה' והטעם לפי שהוא מקובלת בידם עד מפי אדון הנביאים והקורה הקדושה קשורה מתיחסת עם החכמה העליונה ולזה צריך לפרשה בענין שיסכים ותתיחס עמה והעושה כן עליו נאמר תורת אמת היתה בפיהו וכתוב אשגבהו כי ידע שמי. והדורך בדרך אחר דובר על ה' סרה לא יוכל כפרה ועליו כתוב ויחפאו בני ישראל וגו', ואל יפתוך המחבלים והעושים בתים בבתי החסרים אשר אין להם חכמה סבוב ואומרים כי לא השיגו המשיגים על הרמב"ם ז"ל אלא מפני שלא ירדו לסוף דעתו וטבעו במים אדירים, ולא השיבו אל לבם: כי המשיגים היו מעניקים חמה בקומתם ולא הגיעו המים ההם לעקבם ולבם היה כפתחו של אולם, ועוד יש לומר כי יצדקו בזה אלו השיגוהו בדרך החקירה ושקול הדעת כמנהגו, אבל באו עליו ביד גדולה וחזק מאד הקבלה האמיתית המקובלת עד מפי אדון הנביאים אשר אם באה לידו הוה חוזר בו ממה שכתב בדברים ההם אשר הוא חושב שהם סתרי תורה ומעשה מרכבה, ומי ישאלם להולכים אחרי שרירות לבם בדברים שכסן עתיק יומין וא"א לשום נברא להשיגם אלא מפיו פי' עשיה זו, ואחר שנבין פירוש הענין ומלותיו נעלה אל המרכבה דרך הסולם וכמה רחוקה היתה ידיעת המרכבה מהם וחשבו שהשיגוה בין המצרים והמשכיל יבחן בין סתריהם וסתרי המדריכים אל הישרה נכרין דברי אמת זולת לאשר לבבו פונה, וכבר נמשכו הדברים ויצאנו מהקו המכוון להודיע כי סתרי התורה לא יושוו בשום ענין אלא מפי המקובל בהם וה"ה בדברי הנביאים והמדברים ברוח הקודש, ובזה הדרך הם תקוני התפלות

ונשוב אל אשר היתה אליו הכוונה בספר וה ונאמר כי עניני התפלות סודן גבוה ותועלתן עצמה מאד עד שהפליגו לומר במדרש תהלים על כי בי חשק ואפלטהו א"ר יהושע בשם ר' פנחס מפני מה ישראל מתפללים ואינם נענין לפי שאינן יודעים להתפלל בשם, כלו' הראוי לאותה מדה ולאותו דבר עד שיתדבק במחשבתו ובדבורו בשם ההוא ותקבל הנפש החכמה ושפע ממקור הכל ע"י השם ההוא בטוהר מדותיו בהיותו ראוי להתדבק שלא והיו העונות מבדילים. כדגרסי' במס' שבת פ' כל כתבי א"ל ר"פ לאביו דידי ודידך מאי א"ל אינו דומה הבל פה שיש בו חטא להבל פה שאין בו חטא, ולמעלתה תקנוה נגלה ונסתר, והמתקנין דרכו בזה דרך התורה הקדושה שהיא דוגמת מי שבראה ית' גלויה ונסתרה ולזה לא ישיגוה אלא זכי העין המיטיבים לראות המסתכלים במוח אחרי הקליפה לפי שהיא מלובשת בכמה מלבושים למען יסבלוה עוסקיה ואלו ירדה כמו שהיתה בעליונים לא יוכלו לעמוד לפניה ופני הסרסור יוכיחו ואין זה מקומו

ונשוב אל אשר היינו בו ונאמר כי התפלות יש