תולעת יעקב נט

והשיבו שנפש האדם מושכת אליה הרוח ההוא בערב שבת והיא נעשות דירה לרוח ההוא ודר בה כל יום השבת והנפש במעלה ורבוי גדול ממה שהיתה ועל זה שנינו כל נפשותיהם של ישראל מתעטרות בשבת ועטרה זו הוא הרוח ההוא הדר ביניהם כיון שיצא השבת וי לנפש שאבדה העטרה ההיא וזהו שבת וכיון שנסתלק וי נפש שאבדה מה שאבדה ע"כ, כבר כתבנו למעלה כי השבת דוגמת העולם הבא ואיתא במסכת מגילה פרק קמא א"ר אלעזר א"ר חנינא עתיד הקב"ה להיות עטרה בראש כל צדיק וצדיק שנאמר ביום ההוא יהיה ה' צבאות לעטרת צבי ולצפירת תפארה לעושים צביונו ולמצפים לתפארתו כן רצה הקב"ה להעטירנו ביום הקדוש הזה דוגמת העטרה ההיא שעתיד להעטירנו בעולם ההוא ואיני יכול להאריך בענין זה. והבשמים שצריך להריח בהם במוצאי שבת למצוה מן המובחר הוא הדס לרמוז אל מקום הנשמות שממנו יוצאים לדור עם ישראל בשבת ואליו חוזרים וממנו קיומם והאילן ההוא שממנו פורחות הנשמות נקרא הדס והוא שנאמר והוא עומד בין ההדסים ועל שמו נקראת אסתר המלכה הדסה

ומברך על האש. דע כי האש אשר בצפון נגנז ונטמן בערב שבת ומפני שאין לעוררו בשבת כלל כתיב לא תבערו אש וגו' וכשישראל מברכין עליו במוצאי שבת יוצא לעמוד על משמרתו כבתחלה וארבעה מחנות מאירים מהנר ההוא ונקראים מאורי אש ואנו כופפין ארבע אצבעות של יד ימין נגד הנר והם רמז למחנות ההם סוד המרכבות התחתונות שמאירים מהנר סוד הכלה כנסת ישראל השולטת עליהם וממנה אורם וקיומם ואין להסתכל כי אם באחורי האצבעות שהם רמז למאורות התחתונים שנאמר בהם וראית את אחורי והפנימי רמז למאורות העליונים שנאמר בהם ופני לא יראו ואין להסתכל בו על כן כופפין פנימיות האצבעות לפני הנר שהם פנימים ואינם מאירים מנר של מטה אבל הם מאירים מהמאור העליון למעל' אבל האחורים מאירים מנר תחתון לפיכך כופין אחורי האצבעות נגדה לרמוז שממנו הם מאירים. ועוד יש בענין המסתכל בצפרניו טעם אחר והוא כי הצפרנים רמו לסוד סבה אחרת כמו שכתבנו למעלה בסוד רשע מכתיר את הצדיק ולפי שבמוצאי שבת מתפשטת בעולם מסתכלים בצפרנים להתיש כחה בזה ואינו נזוק בכל אותו שבוע ובלבד שיאותו לאורו ואז מברך למי שבראו להצילו מכל צרה. ובפרקי רבי אליעזר פרק כ"א בין השמשות היה אדם יושב ומהרהר בלבו ואומר אוי לו שמא הנחש שהטעני ובא בערב וישופני עקב נשתלחה לו עמוד של אש להאיר לו ולשמרו מכל רע ראה אדם את עמוד האש ושמח בלבו ואמר בא"י בורא מאורי האש עד כאן. כבר ידעת כי במוצאי שבת מברכין על האור היוצא מן העצים ומן האבנים מה שאין כן ביום הכפורים כדפסקינן בפסחים פרק מקום שנהגו והטעם לפי שהשבת הוא בכלל הבנין הנקרא עצים שנאמר ישבעו עצי ה' וגו' והעטרה נקראת אבן ישראל וגם העליונים לה נקראים אבנים כי הם הבנין לפיכך מברכין במוצאי שבת על האור היוצא מן העצים או מן האבנים אבל יום כפורים הוא למעלה מן הבנין ואין מברכין עליו כי אם על אור ששבת בית יעקב לכו ונלכה באור ה'

ומברך המבדיל בין קודש לחול וכו' ותקנו בכאן ד' הבדלות כנגד ארבע קליפות שסביב האצילות והם רוח סערה ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב ואלה הם סוד עשרה כתרים תחתונים הנקראים קליפות ליודעי חן ואלה הקליפות הם מחיצה בין ישראל לאביהם שבשמים כשגורמים העונות ועל זה כתוב כי אם עונותיכם היו מבדילים וגו' ושכינה מתלבשת בהם בימות החול לקיים ומלכותו בכל משלה ולקיים מלך אלהים על גוים והוא סוד בכל צרתם לו צר וכתיב עמו אנכי בצרה בסוד גלו למצרים שכינה עמהם וגו' והוא בשביל לשמור את בניו והם כמשל הגרון ביד החוצב והם הרע שבעץ הדעת והדברים עתיקים. ודע כי בשבתות וימים טובים מתלבש הקב"ה בפאת הטוב שבעץ הדעת והם סוד בגדי קדש ובמוצאי שבת מתפשט מהם ומתלבש בד"ק הנזכרות להנהיג העולם ולפי שהלבושים של שבת הם בדרך בריאה ויכולים להתערב בהם אלה הד"ק תקנו לנו להבדיל במוצאי שבת וזה סוד כלאים ושעטנז והמערבם עליו הכתוב אומר כי את מקדש ה' טמא אבל המאורות העליונים שהם בדרך אצילות און שום טומאה נוגעת שם ולא מתערבת עמהם וזה סוד ההבדלה המבדיל בין קדש לחול המאורות העליונים בגדי קדש והתחתונים חול, בין אור לחשך סוד המאורות העליונים שהם האור הנעלם והחושך שהם הד"ק ובין ישראל לגוים ישראל נטלו נוף האילן מקום קדוש והגוים עובדי אלילים נטלו הד"ק הנזכרות וצריך להבדיל ביניהם, ובין יום השביעי שהוא קדש לששת ימי המעשה הנזכרים שהם חול והמבדיל ביניהם הוא העושה הטוב בעיני ה'. ומפני שענין ההבדלה הוא יקר מאד אמרו בע"פ אמר רבי יוחנן שלשה מנוחלי העולם הבא הדר בארץ ישראל והמגדל בניו לתלמוד תורה והמבדיל על היין במוצאי שבת, לטוש עיני שכלך ותראה איך השלשה דברים שהזכיר הקדוש הזה רומזים דבר אחד והוא הדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד כבר ידעת אמרם ז"ל כל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה שנאמר כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים וכל הדר בא"י דומה כמי שיש לו אלוה כמו שנא' לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים, והטעם כי הדר בארץ ישראל הרי הוא תחת רשות הקודש סוד האמונה הקדושה כי הוא בבית אלהים כי ארץ