תולעת יעקב נד

קדושה רבה כבר דרז"ל שכל התפלות נעשות כתר לראשו של הקב"ה ועד"ה כתר סוד מקום ההויות שבו מכתירים ה' אלהינו יו"ד ה"א שבשם הגדול לקו האמצעי כך כתב רבי שמעון בן יוחאי ע"ה מלאכים המוני מעלה ועמך ישראל קבוצי מטה כולם משבחים אלה למעלה ואלה למטה ובהתעוררות השבח העולה למעלה מכולם יחד וורד השמן הטוב על הראש ומשם לשאר מדותיו והכבוד מתעלה מכל צד: קדוש ק' ק' כנגד שלשה אבות, ה' צבאות צדיקו של עולם כולל למודי ה' הנקראים צבאות. מלא כל הארץ ארץ ישראל מלאה מכבוד ה' כענין שכתוב והארץ האירה מכבודו

כבודי מלא עולם משרתיו שואלים איה מקום כבודו מקום אצילות הכבוד ממקום אי"ה למבין ועולה מעילוי לעילוי הרמתה אל ביתה להתקשר שם לעמתם משבחים ואומרים ברוך כבוד י"י ממקומו

ובמדרשו של רבי נחוניא בן הקנה מאי ניהו מלא כל הארץ כבודו אלא כל אותה הארץ שנבראת ביום ראשון שהיא למעלה כנגד ארץ ישראל מלאה מכבוד השם ומאי ניהו חכמה דכתיב כבוד חכמים ינחלו ואומר ברוך כבוד י"י ממקומו ומאי הוי כבוד השם. משל למה הדבר דומה למלך שהיתה לו מטרוניתא בחדרו שכל חיילותיו משתעשעים בה והיו לו בנים ובאים כל היום לראות פני המלך ומברכים אותו אמרו לו אנה אמנו אמר להם לא תוכלו לראותה עתה אמרו ברוכה תהא בכל מקום שהיא ומאי דכתיב ממקומו מכלל דליכא דידע מקומו משל לבת מלך שבאה ממקום רחוק ולא ידעו מאין באת עד שראו אותה שהיא אשת חיל נאה והגונה בכל מעשיה אמרו זאת ודאי מצד האור נלקחה כי במעשיה יאיר העולם שאלו אותה מאין את אמרה ממקומי אמרו אם כן גדולים אנשי מקומה ברוכה תהא ומבורכת ממקומה

ממקומו יפן ברחמיו לעמו גם אם נעלה הכבוד ביתו הרמתה משם יתמלא רחמים לרחם על בניו הדבקים בו

ובמדרשו של רשב"י ע"ה ואתה ה' אל תרחק אתה סוד התיחדות הכלה עם דודה ומשם מתקשרים למעלה באין סוף ולפי' אל תרחק ממנו לעזוב אותנו כד"א מרחוק ה' נראה לי ובנים נכללים עמה בסוד התפלה ואינם עוזבים אותה להתרחק מהם אילותי מה איל וצבי כשהולכים ומתרחקים חוזרים למקומם אף הקב"ה אם מתעלה למעלה באין סוף מיד חוזר למקומו בשביל ישראל שהם דבקים בו ואינן מניחים אותו להתרחק מהם לפיכך אילותי לעזרתי חושה ע"כ, ועתה הוא עת בקשת רחמים כי היא עת רצון כי בעל הרחמים הופיע ורחובות הנהר משקה נטיעות הגן ואנו מזכירים לפניו זכות היחוד פעמים לומר כי בזכות זה ירחם ענינו ולזה אנו אומרים ממקומו המיחדים שמו וכו'

יד לשבות ממלאכה לסוד בריאת עולם והסוד כי בו שבת ודע כי על ידי הכלה היו פועלות הששה מדרגות שעליה כל פעולתם בעולם השפל וכמו שכתוב וכל מעשהו באמונה והיא היתה שליח של מעלה וביום ראשון חדשה הפעולה המיוחסת לכתר הימין בהסכמת שאר מדרגות וכן כל יום ויום עד יום השביעי שהשלימה המעשה בראשית בכח המסור לה מהמדרגות שעליה וכמו שכתוב כי ששת ימים עשה ה' וגו' אותם ששת ימים הם סוד כל מעשה בראשית ולפיכך ששת ולא בששת והיא המחדשת הבריאה בשליחות העליונים כי אין לה מצד עצמה כלל לחדש בריאה חדשה ראויה לקיום שכשהיתה מחדשת סוד מרכבותיה וצבאותיה וסוד היכלותיה ופועלת על ידם השפלים הנה היו ראוים לקיום לפי שהיתה שליח מכל אחת ממדרגות עץ החיים ועכשיו ביום השביעי שהגיע עת ממשלתה אם היתה פועלת על ידי מדרגותיה החיצונים שהם חול והיא ראש עליהם ואין אימת בעלה עליה ח"ו היו שתי רשויות ולפיכך כל הפועל שום פעולה להיכן שיתפשט ויפעל עולם הטבעי על דרך חול הנה הוא מקצץ בנטיעות וחייב מיתה כי עץ הדעת שולט והניח להטותו לצד הטוב והטה אותו לצד הרע והוא גורם מיתתו כי העיר מדת המות וסלק מדת החיים. והנה הש"י שרצה בקיום הנמצאים כלל אותה במדה: הששית לפייס דעתה להאיר פניה והנה היה גם כן הששי שביעי כי הוא ששי לבנין מזרוע ימין ולמטה והוא שביעי למנין מבינה ולמטה ומתוך כך עולם הצוריי מתפשט ועולם הגופיי שוקט והקודש מתרבה ומדרגות החול שבתו ונתמעטו כי אינם שואבים עתה ממדרגותיהם והופיעה נחלה בלי מצרים ואז שולטים סוד שני הכרובים שמכחם מתחדשים תמיד ימי המנוחה כי נחו בהם מדרגות הקדש ובטלו מדרגות החול כי נגנזו ראשיהם סוד הכנפים שהם המצרים שהם נאחזים בהם ונתגלתה המדרג' השביעית כלה כלולה מקושטת בבגדי קדש ולפיכך יחויב להיות עבודה במקדש וליאסר בגבולין לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת שלא לעורר מדרגות החול ולהטות עץ הדעת לצד הרע אבל במקדש רשות הכלה ביום. השבת שני כבשים בני שנה כי הוא שולטת והעושה מלאכה מבליע הכבוד ועושה אותה רשות והרי הוא כשאר מקצצים בנטיעות, ודע כי השבת רומז לחד חרוב שהוא האלף השביעי שכולו שבת לה' כמו שאמרו רז"ל במס' ר"ה פ' י"ט בשבת אומר מזמור שיר ליום השבת לעולם שכולו שבת ומנוחה לחי העולמים ואז כל המלאכות שובתות ודוגמא זו אנו שובתים ממלאכה בשבת לרמוז אל הענין הגדול הזה וגם הוא רמז לעולם הנשמות שצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנין מזיו השכינה ואוכלין מה שהכינו בערב שבת ובשבת שובחין והרוצה