תולעת יעקב כו

למטה כי הוא הגן הצריך השקאה ואמרו באגדה מיציאת החמה עד שקיעת החמה אומרים קק"ק ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו ומשקיעת החמה עד יציאת החמה אומרים ברוך כבוד ה' ממקומו והטעם מפני שבלילה הכבוד רשות כמו שרמזנו למעלה ולפיכך צריך להאציל עליו אבילות הברכות ממקומו להמתיקו ובקדושה של יוצר נחלקו הפוסקים ז"ל י"א שאין יחיד אומרה משום שדבר שבקדושה הוא וכן כתב הרמב"ם ז"ל וי"א שאינה אלא ספור דברים ויחיד אומרה והכי איתא במסכת סופרים ודעת רשב"י ע"ה שהיחיד אסור לאומרה ואמר הטעם לפי שהיא בלשון הקדש והוי דבר שבקדושה וסימנך שנים מקרא ואחד תרגום. ומה שאנו אומרים קדושה זו בלשון ספור האיך מקדשין משקיעת החמה מלאכי השרת להקב"ה ואין בה לשון שיורה לנו שותפות עמהם להקדיש הוא צניעות בנו להורות שאין אנו שוין אליהם במעלה אבל אחר י"ח ברכות כי בכח התפלה ההיא זכינו לימנות מכתם ושוין אליהם במעלה כי הוא כנגד עולם השפל ובה אנו מראים לנו ערוב בצורות ההם כמו שיתבאר וגם כי בכוונת התפלה אנו מיחדים את השם העליון ומאצילים אצילות הברכות על כל העולמות ובזה אנו גבורי כח עושי דברו כהם לזה נתקנה הקדושה ההיא של אחר התפלה בלשון שיורה לנו שתוף עמהם בקדושת המלך הנשגב והנורא והוא אמרנו נקדישך ונעריצך וכו' ומה שארז"ל באגדה בפרק גיד הנשה חביבין ישראל לפני הקב"ה יותר ממלאכי השרת שישראל אומרים שורה בכל עת ובכל שעה שירצו ומלאכי השרת אין אומרים אלא פעם אחת ביום ואמרי לה פעם אחת בשבת ואמרי לה פעם אחת בחדש כו' ישראל מזכירין את השם אחר שתי תיבות שנא' שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ומלה"ש אינן מזכירין את השם אלא לאחר שלש תיבות שנא' קדוש קדוש קדוש ה' צבאות וגו' ואין מלה"ש אומרים שירה מלמעלה עד שישראל אומרים שירה מלמטה שנאמר ברן יחד כוכבי בקר וגו' ברן יחד כוכבי בקר אלו ישראל ויריעו כל בני אלהים אלו מ"ה וכו' שיראה שיש לנו מעלה עליהם עם היות זה כן אין נאה לנו להתפאר ועוד שמאהבתו אותנו וכנו להגות בתורתו יומם ולילה לטוב לנו כל הימים ולא אנחנו פעלנו כל זאת וכל דבר שבקדושה ר"ל קק"ק ובפרק הקורא את המגלה שנינו אין פורסין על שמע בפחות מעשרה לשון פרוסה ופי' כשאדם בא לב"ה אחר שקראו את שמע ומבקש לומר קדיש וברכו וברכה ראשונה בשביל קדושה שבה אמר שלא יהיה זה בפחות מעשרה וכבר ודעת כי תפלה מיושב כנגד הכלה כי באשה קראו מושב ולסוד זה קדושה זו מיושב והיכל זה הוא הנקרא עצם השמים כנגד הוד ובכוונת התפלה מתקשר עם היכל שלישי המעלה להיות המשכן אחד ובמדרשו של רשב"י ע"ה אלין דקיימי לעילא לסטר ימינא נטלי קדושה ומתחברי בקדושה ובכל אינון דידעי לקדשא למאריהון ביחודא ברזא דחכמתא ואלין דקיימי בשמאלא נטלי קדושה ומתתברי בכל אינון דלא ידעי לקדשא למאריהון כדקא יאות וכולהון כלילן אלין באלין ביחודא חדא ומתקשרין דא בדא עד דאיתעבידו קשור חדא ורוחא חדא מתקשרין באינון דלעילא למהוי כלא חדא לאתכללא דא בדא

היכל שלישי לאל ברוך נעימות יתנו והיכל וה נקרא היכל נוגה כנגד נצח ובכוונת התפלה עולה ומקשר בהיכל רביעי ונעשה הכל קשר אחד

היכל רביעי המחדש בטובו ובמדרשו של רשב"י ע"ה בגין דהכא מתגלגלין נהורין ודינין דעלמא מאן דאיהו לחיים מתחדש כמלקדמין לאתקיימא בעלמא בנהורא דימינא דאיקרי אל כדקאמרן עוד שם האי חיותא איהי קימא באשגחותא דצלותין בגין דאינון שאלתין דשאלו בני נשא בצלותהון כולהו קיימי בידא דהאי חייתא ואנח להו בהאי היכלא וקיימי אינון שאת בהאי היכלא עד ארבעין יומין לאשגחא בהו דהא לסוף ארבעין יומין בכל ארבעין ארבעין נפקא האי חיותא ונטיל כל אינון שאלתין ואנח להו קמייהו דאינון נהורין ע"כ ודנין לון וכדין האי רוחא דאיקרי זכות אל מעיין בהו אי זכי אי לא זכי אי זכי נפקא ההיא צלותא ומתגלגלא ההוא שאלתא ונפקי עמה תריסר ממנן כל חד תבעין מעם ההוא רוחא קיומא בההוא שאלתא ואתקימא בהו והיכל זה נקרא היכל זכות כנגד הגבורה ומתקשר בהיכל חמישי בכוונת התפלה

היכל חמישי אהבת עולם אהבתנו סוד היחוד והיכל זה נקרא היכל אהבה כנגד החסד והוא היכל האבות וסודו אחד

סוד ק"ש

סוד היחוד שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד הפסוק הזה שורש האמונה והעקר בו כפי הכוונה ופי' שמע כמו וישמע שאול מלשון אסיפה וחבור והכוונה בו שלא לקבץ בין אחד לאחד מאין סוף ושמע שם ע' לפי שסביב הקו האמצעי הנקרא השם הגדול שבעים ענפים משתרגים ממנו וכנגדם התורה מתפרשת בע' פנים וכנגדם למטה ע' שרים וזה סוד שמע ישראל ישראל סבא מתיחד ומתקדש ומתברך ממקור הברכות וכשישראל מכוונין בענין היחוד למטה ומיחדים כל המאורות הנכללים בפסוק וה הש"י מתיחד בכנסת ישראל ואז כל השבעים ענפים מתיחדים בשורש וגוף האילן מקבל שפע ואור וברכה ממקור הכל ומשפיע על שאר, הענפים הנמשכים ממנו

ובמדרש רות שמע ישראל וגו' האי קרא תינח בשעתא דאמרו ליה בנוי דיעקב לאבוהון או משה לישראל אבל השתא דכולי עלמא אמרי שמע ישראל למאן ישראל אמרו אלא הא תנינן