עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › תולעת יעקב

תולעת יעקב כה

Tolaat Yaakov 25 · תולעת יעקב · free full Hebrew text

Open in the reader →

צריך לשמעו ודעהו שים עיניך עליו ושמרהו ואז תוכה להיות מכת העושים הטוב בעיני ה' ותהיה מבני היכלו העומדים לפניו

דע כי למטה מהאצילות הנעלם נבראו עשר מעלות אחרות והמאורות העליונים מראים על ידיהם ובאמצעותם פועלים בעולם פעולותיהם והם דמיון היכלות להם ונקראים במשל עולם הנקבה לפי שהם נפעלים מהעליונות להם הנקראים במשל עולם הזכר ונכללים בשבעה היכלות כמו שהעליונות נכללים בשבעה כי השלשה ראשונות נחשבים ראש אחד כנגדם למטה השלשה ראשונות נחשבים ראש אחד ונקרא היכל קדש הקדשים ובהיכל זה מסתתרים שלשה ראשונות והם לו דמיון הנשמה לגוף ואחר זה הוא היכל הרצון והוא כנגד תפארת ישראל ואחריו היכל אהבה והוא כנגד החסד ואחריו היכל זכות כנגד הגבורה ואחריו היכל נוגה כנגד נצח ואחריו היכל עצם השמים כנגד הוד ואחריו היכל לבנת הספיר כנגד יסוד ומלכות וענין זה מרווח אבלי במקום אחר ולזה איני מאריך בכאן והרוצה לעמוד על עיקרן של דברים יכנס לשמש בהיכלי רשב"י ע"ה ויתגלו לו תעלומות חכמה העבודה השלמה האמיתית ליחד המאורות התחתונים עם המאורות העליונים ולקשרם אלו עם אלו ולחברם ולהרכיבם אלו עם אלו בכוונה שלמה ומחשבה טהורה, ולכוונה זו היה הכהן מקריב הקרבנות ובריח הקרבן היו הדברים מתעלים מעילוי לעילוי ומתיחדים ומתחברים במקומם וכשהדברים מתיחדי' בהתעוררות התחתונים הנשמה העליונה מתעוררת ונכללת בהם ובזה הברכה מצויה בכל העולמות עליונים ותחתונים ובכל אחד משבעה היכלות אלה והם סוד שבע נערות של אסתר כמה שרפים וחיות ואופנים וכמה מאורות כמו שכתוב במדרשו של רשב"י ע"ה והם מתקשרים קשר אמיתי עם המאורות העליונים בסוד התפלה כשמכוונים מה שראוי לכוין. ודע כי על כל היכל והיכל שם אחד משבעה שמות הקדושים שבהם נברא העולם והזוכה אליהם נכנס להיכלי המלך ואין מוחה בידו ובהם היו חכמי ישראל יורדים למרכבה לראות את המלך ביפיו וקשר היכלות אלה עם סבותיהם למעלה תלוי בשמות אלה ואם בעונותינו נעלמו ממנו מכל מקום קבלת הדברים נשארה בידינו ומוטל עלינו לעשות מה שבידינו והוא לסדר הדברים בתפלותינו ולכוין בהם וזהו כבודו ורצונו של מלך כי אינו מבקש ממנו אלא מה שבאפשרותנו לעשות כי כל לבבות הוא חוקר ועל כיוצא בזה ארז"ל רחמנא לבא בעי מעתה נתחיל בביאור מה שהתחלנו ומה שראוי לכוונו בברכות ק"ש וי"ט ברכות והצור ב"ה יראנו מתורתו נפלאות

היכל ראשון יוצר אור ובורא חושך סוד שני מיני מאורות שבהיכל וה כלולים זה בזה מתנוצצים ימין ושמאל והוא סוד אור וחשך מה רבו מעשיך כו' סוד כמה מאורות ואופנים וחיות וגלגלים וכולם עשוים בחכמה אחרונה וכמו שכתוב וכל מעשהו באמונה. מלאה הארץ קניניך והיא ארץ החיים מלאה מכל הקנינים העליונים. המלך המרומם הוא השם הקדוש שלם בב' שמות יאהדונה"י והוא מתרומם באויר הקדמון ומתנשא מימות עולם והיכל זה הוא היכל לבנת הספיר כנגד הצדיק והצדק ואנו מעלין אותו ממטה למעלה בכוונת התפלה לקשרו בשרשו למעלה ובאמצע היכל זה יש עמוד אחד נעוץ ממנו להיכל שני ושמו אדרהינא"ל ובו עולה רוח תחתון אצל העליון להתחבר יחד שנאמר ורוח אחד להם וכשהתפלות מגיעות לעמוד זה נוסעים כל בני ההיכל הזה אל תוך ההיכל השני להתייחד זה בזה להיות הכל אחד ובפתח היכל זה יש ממונה אחד וטהריא"ל שמו וכשהתפלות מגיעות לפתח היכל זה אם תפלות של רבים הם פותח ומכניסם עד שנעשות כל התפלות עטרה לראש צדיק ואם של יחיד הם עולות עד שמגיעות לפתח היכל זה אם ראויות הם ליכנס לפני המלך מיד פותח ומכניס ואם אינם ראויות דוחה אותם לחוץ ויורדות ועומדות בתוך רקיע תחתון מאותם רקיעים של מטה ובאותו רקיע יש ממונה אחד וסהדיא"ל שמו ונוטל אותם התפלות הנדחות שנקראות תפלות פסולות וגונז אותם עד שישוב האיש ההוא בתשובה ויתפלל תפלה אחרת בכוונה כראוי וכשעולה נוטל אותה הממונה ההוא ומעלה אותה למעלה ופוגעת באותן התפלות ומתערבות יחד ועולות לפני הקב"ה וזה ארז"ל בפ' מאימתי אבא בנימין אומר אין תפלתו של אדם נשמעת אלא בב"ה פי' עם הציבור ותניא רבי נתן אומר מנין שאין הקב"ה מואס בתפלתן של רבים שנאמר הן אל כביר לא ימאס לפי שאין תפלת הרבים נבדקת אבל תפלת היחיד בודקין אותה אם היא ראויה והסוד פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם

היכל שני אל ברוך גדול דעה שבח זה נתקן באלפא ביתא ובמדרשו של רבי שמעון בן יוחאי ע"ה אל ברוך גדול דעה אורכניאל רזא דכליל אתון זעירין דאלפא ביתא הכא אינון דקיימי ואמרי קדוש וברוך והכא הוא קדושה וברוך כבוד ה' ממקומו: דע כי שלשה אלפא ביתות הם והם אלפא ביתא רבתי ומקורה בעולם התשובה ואלפא ביתא זעירא ומקורה בעולם השמטה הכוללת היכלות אלו וכבר ידעת כי דוד הוא הקטן והבינוני כנגד קו האמצעי והודיענו ע"ה כי השם הנזכר כולל אלפא ביתא זו והוא ממונה בהיכל זה ולפי היות הדברים כאן בדקדוק אין הפסק בין אות לאות בשבח זה ואמר הכא אינון כו והם שרפים ידועים בהיכל זה בעלי שש כנפים ואומרים קדוש כמוזכר במראות ישעיהו ע"ה ולטעם זה נתקנה הקדושה ביוצר להורות כי סדר תפלתנו סודר כפי הסדר העליון וזו היא כוונת הנביאים מסדרי התפלות ואמר קדוש וברוך פי' קדוש למעלה וברוך