תפארת עוזיאל חלק ב קעז

להשפעת טהרה ממקום הקדושה הרבה אז נעשה בו רושם גדול לעבודתו ית' וזה דמיון להפוך

בגמרא שאמר הקב"ה חזור בך ואני ובן ישי נטייל עמך בג"ע אמר מי בראש בן ישי בראש כו'. לכאורה יפלא בשלמא אצל ירבעם הי' שאף שאמר הקב"ה אני ובן ישי דמשמע הקב"ה ילך קודם מ"מ הוא יקדים עכ"פ לבן ישי אבל אצל הקב"ה שיודע באמת שבודאי בן ישי יקדים מדוע הקדים הקב"ה לומר ואני ואתה ובן ישי והקדים לו ללכת קודם בן ישי רק שהענין הוא שמחשבת הקב"ה הי' בתחלה שיעשה תשובה מאהבה ולא לשום פני' ואז הי' באמת לו הליכה קודם בן ישי ואף שהי' צדיק גמור כמאמרם ז"ל מ"מ מקום שבעלי תשובה עומדין כו' אבל כיון שהראה בדיבורו שאין כוונת תשובתו ממש אלא כדי להקדים לבן ישי כיון ששאל מי בראש ע"כ לפ"ז שפיר השיב לו הקב"ה מכיון שכך אין בכח תשובתך להקדים לבן ישי

בגמרא כל הדר בארץ ישראל דומה כמי כו' וכל הדר בח"ל דומה כמי כו' הלשון דומה לו אינו מדויק כלל ונר' כוונת הגמ' ע"פ מה שמובא בחיבת הללבות מהתחבולות היצר לכל א' בא אצלו לפי ערכו לזה שמרגיל א"ע בעבודת השי"ת אומר לו כבר הגעת למעלות החסידות וראוי לך להוכיח את אחרים ע"ש שמאריך בזה ולרשע אשר קרבת אלהים לא טוב לו הוא בא ג"כ אליו במרמה לומר כבר אין לך חלק באלהי' חיים אין לך עוד תקומה להתקרב לעבודתו ית' וזה כוונת הגמ' הדר בא"י כי א"י נקראת יראת אלהותו ית' כידוע וזה כל הדר בא"י ר"ל מי שמרגיל א"ע לגור בא"י ביראת אלהים בא היצה"ר אצלו ואומר לו כבר הגעת למדריגה גדולה חלק אלוה אבל באמת אין לו אלהי וזה דומה כמי שיש לו אלהי והדר בחוץ לארץ. ר"ל מי שהיא חוץ ליראת השם אף שהוא רק מעט מרוחק מהשי"ת מסית היצה"ר אותו ואומר לו כבר אין לך חלק באלהים שמח בחור אכול ושתה ובודאי הי' יכול לבא לידי תקנה ע"י תשובה כי חפץ חסד הוא והיצה"ר מטרידו מן העולם וזה דומה כמי שאין לו אלהי שמייאש א"ע שאין לו שום אלהי וא"א שיהי' לו תקומה עד שנטרד ובאמת הי' באפשרי שיהא לו תקומה ע"י תשובה וזה דומה דייקא ודוק

בגמרא רשעים בחייהם קרוים מתים צדיקים במיתתם קרוים חיים. הכוונה כי המצות ומעש"ט מכונים בלשון חיים והעבירו' מכונים בלשון מות והצדיקי' במיתת' ר"ל שאף שעוסקין בעוה"ז כמו אכילה ושתי' ושאר דברי' שהוא נראה כמות אצל הקדושה שהיא כולה חיות רוחניות אעפ"כ מאחר שמכוונים בה לש"ש אז אף בדבר שהוא נראה כמו מיתה קרוים בה חיים ונעשה צלם אף מדברי גשמיות דבר שהוא חיות רוחניות אבל להיפוך ברשעים אף שחייהם ר"ל בהמצות שעושין לפעמי' שהוא מכונה בלשון חיים אעפ"כ קרוים בה מתים מאחר שאף בעשותם איזה מצוה לפעמי' אינם מכווני' לש"ש אז אף המצות שלהם נעשה חלק לצד הקליפה הנקרא מות

בגמרא ידע איניש בנפשי' אי צדיק גמור הוא. הכוונ' דהנה אצל רשע הוא בתוך גופו ב' דברים הפכים נחלקים הגוף נוטה לצד החומריות והנשמה לצד הרוחניות מה שא"כ אצל הצדיק שיש לו הזדככות החומריות ונעשה מהחומר ג"כ צורה אז הוא הכל אחד כי שניהם לדבר א' נתכוונו וזה הוא ידע אינש בנפשי' לשון התחברות שהוא מחובר בנפשי' ר"ל בהנשמה שלו והם לאחדים בידו ומסיק שכ"ז הוא אי צדיק גמור הוא יזכה לזה המעלה משא"כ אצל רשע הגוף נחלק מכל וכל מן הנשמה שאין להם שייכות כלל זאצ"ז

בגמרא למיגמר בעתיקי קשה מחדתי וסימנך טינא בר טינא. הכוונה בזה עמ"ש בזוהר הקדוש מפני שיבה תקום ר"ל שיעשה תשובה קודם השיבה בעודו בבחרותו שאז היא התשובה המעולה ואם ירגיל אדם את היצה"ר עליו בבחרותו אז גם כי יזקין לא יסור ממנו כמד"א מפנק מנוער עבדו