תפארת עוזיאל חלק ב קעג

וזה כוונת חז"ל אחים לי הספידא דהתם קאימנא שאוכל לעמוד התם ולבא למקומי הראוי לי ובודאי כל אדם אשר נשמה באפו מהראוי שישים על לבו דאולי ח"ו הוא המעכב את הצדיק מהשראת השכינה עליו וי לנו מיום הדין וי לנו מיום התוכחה אוי לאותה בושה וראוי לבכות ולצעוק צעקה גדולה ומרה. על שנסתלק הצדיק מהעולם נסתלק השפע והולכת לעכו"ם כמ"ש בזוהר הקדוש משל למלך שהי' מכין סעודה לאוהביו וכשהם בוגדים בו נותן הסעודה לכלבא וכשהצדיקים קיימים אין אנו צריכים לשום התפעלות על שפע וברכה כמ"ש בשני דר' פלוני לא היו צריכין למשא על מיטרא וכמה עובדות כדומה לזה ועוד אמרו על ר' חנינא שיצאה בת קול ואמרה כל העולם כולו אינה ניזונית אלא בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין מע"ש. (חסר כאן איזה שורות) ובודאי מן הראוי לבכות על הצדיק כי נסתלקה השפע מישראל כמ"ש לעיל בשם הזוהר משל למלך כו' (ושמעתי שזו פי' התיקונים דצוחין ככלבא הב הב פי' תן לנו עכ"פ ככלבא ולא יהא יציבא בארעא וגיורא בשמיא שמיא) אבל עכשיו אין לנו שום שפע אלא לפעמים כשהרחמים גובר אזי נוכל ללקט מעט וזה כוונת חז"ל אין מועד בפני ת"ח כל זמן שהת"ח קיימים אין אנו צריכים להמתין עד המועד שיתגבר הרחמים כיון שתמיד השי"ת מלא רחמים אבל עכשיו סלה כל אבירי כל הצדיקים שלי קרא עלי מועד הוצרכתי להמתין עד המועד שיבוא עת הרחמים ואיתא דאין הצדיק מת עד שרואה מקומו בג"ע וזה ובא השמש ששוקע ואל מקומו שואף שמתאוה לעדן וזה זורח היא שם או שרואה השכינה ומתאוה ליכנס אל שורשו. וזה מקומו של עולם

בפסוק עתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד הכוונה במה שמבואר שיש סימנים לגאולה זכו אחישנה לא זכו בעתה וזה שמרמז בפסוק עתה תקום וגו' כי עת לחננה וגו' ר"ל שהרחמים יהיו מאתו ית' על ציון בא' מב' אופנים או כי עת לחננה ר"ל כשיעוררו ישראל החנינה אצלו ית' בכח מעשיהם הטובים ויעוררו עת לטובה ואז יהיו במדריגת אחישנה או במדרגה הב' כי בא מועד ר"ל לא זכו בעתה וזה שמרמז ג"כ בפ' בתורה פ' בלק בדברי בלעם שאמר במשלו אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב ולכאורה הוא כפל הדברים במלות שונות רק שכיון ג"כ לזה כי מבואר בגמרא שתיבת עתה מרמז על התשובה וזה שאמר אראנו ולא עתה ר"ל שראה דבר זה בנבואה כשלא יהיו ישראל בתשובה במדרגת עתה לעשות תשובה כראוי אז אשורנו ולא קרוב שאז לא יהי' במדריגת אחישנה להתקרב הגאולה לפנים מן הזמן רק לא יהי' הגאולה כי אם בעתה כמד"א למעני למעני אעשה כו'

עוד באותו ענין כי מראש צורים אראנו וגו'. הכוונה הי' לדבר זה כי המקטרג לישראל הוא ממידת אלהים זה השם מורה על דינים גמורים רק שהקב"ה ברוב רחמיו הקדים רפואה למכה כי במה ששיתף בשמו מדת אל שבשם אלהים שזה מורה על חסדים כמד"א חסד אל כל היום ובזה מבשם כל הדינים וז"ש כי מראש צורים אראנו ר"ל שבהצור ית' הוא מדת חסד בראש ובתחלה היינו בשם אלהים הוא אל בתחלה ואח"כ אותיות הי"ם המורים על הדינים נמצא כבר כל הדינים מבושם מהם ואין יכול לעשות להם כלום אף מצד הדינים וזה נמי שאמר מה אקב לא קבה אל מרמז ג"כ לדבר זה שבאותיות אל אין הקללה ראוי לחול כנ"ל וזה שמבשם כל הדינים

עוד באותו ענין מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל הכוונה במה שמבואר כי הצדיקים נתפסים בעון הדור וזה שאמר מה טובו אוהליך יעקב ר"ל על הרשעים נאמר שמכונים בשם יעקב ומפליג הטובה שעושה עמהם הקב"ה תמיד ומסיק הטובה משכנותיך ישראל ר"ל משכנותיך הוא לשון משכון שממשכנים תמיד להצדיקים בשביל עונותיהם לכפרה על עבירות שלהם ואינו כ"א מצד רחמיו על יתר העם מחי לזה ומסי לזה

עוד בענין אחר בזה מהמפורסם ר' מענדל