תפארת עוזיאל חלק ב קנה

תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם וזה שמרתי פקודיך ועדותיך כי כל דרכי פי' דריבוי הטובות הוא נגדך. פי' התנגדות

שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב. קשה הא במקום אחר אמר הנחמדים מזהב ומפז רב. ותו קשה וכי דהע"ה שמלך על כל ישראל הי' צריך לממון שישמח בה. תו קשה למה אמר שלל ולא אוצר. ונראה כי מלת שלל הוא דבר הנגזל והגנב ואח"כ מוציאין אותה ומי שהוא חכם במעשיו שמח באמיתת הדבר כי מתחלה הי' השקר גובר והשוללים גזלו ועשו שלא כדת ואח"כ גבר האמת והוחזר הדבר לבעליו וזה שמחה שהאמת יהא נגבר בעולם והשקר יהא מוחלש ומוכנע תחת גבירתה. ובמצות ותורת ה' ג"כ נפעל דבר זה כידוע שמגבירין כח הקדושה והאמת ומכניעים כח הס"א והשקר וזה שש אנכי על אמרתיך כמוצא שלל רב ובזה מתורץ קושית המפרשים שאמר הוא ית' אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים ולא אמר אשר בראתיך שהוא ית' הורה לנו הכל כדי להדבק במדותיו כידוע מה הוא רחום כו' וכן גילה לנו מדותיו ית' שהוציאנו ממצרים בכבודו ובעצמו כן המדה לעשות משפט לעשוקים ולהכניע השקר דהיינו העושקו ולהגביר האמת דהיינו העשוק כן יהי' מדתינו לראות הכל להעמיד האמת על תילה ולהציל העשוק כמו שהוא ית' עשה לנו במצרים

שקר שנאתי ואתעבה תורתך אהבתי. הכוונה לדרך הנ"ל כי במי שמושרש עדיין אצלו אהבת תענוגי עולם דהיינו ריבוי אכילה ושתי' והמשגל אז אף בהקיימו בה מצות ומפריש עצמו מהמותרות אין לו הנאה בדבר רק שעושה הדבר בע"כ כמקיים גזירת המלך משא"כ דהע"ה השביח עצמו בזה באומרו שקר שנאתי ואתעבה ר"ל שכבר מותעב ומשוקץ אצלו כל תאות המותרות ונעשה לו לטבע ואין לו הנאה כלל ליצא מגדר השוה לגדר המותרות ע"כ מסיק ותורתך אהבתי שאז התורה והפרישות שבה אהוב אצלי

שיר המעלות אל ה' בצרתה לי קראתי ויענני. פי' נשיר המעלות שיש לו ית' שאף שאין קורין אותו ית' באמת אלא בצרתה לי קראתי ומ"מ יענני ואין זה מדת מלך ב"ו וזה ביום צרתי אקראך וגו' כי אין כמוך

שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי וגו'. ידוע דברי של"ה מה שנ' באמצע התוכחה וזכרתי את בריתי יעקוב וגו' שגם זה מעין התוכחה והיינו שאתם בני קדושים אברהם ויצחק וגו' ולא אביתם לילך בדרכיהם ואם לא הייתם בני קדושים לא הי' עונש כ"כ. וידוע דברי חז"ל שהרים נקראו אבות וזה אשא עיני אל ההרים ושברי גדול כים וזה מאין יבא עזרי שעונשי קשה בהיותי בן קדושים ולא הלכתי בדרכיהם ואפשר שלא יועיל לי תשובה וע"ז אומר עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ כי ידוע מכתבי האר"י ז"ל שתכלית בריאת שמים וארץ והעולם לא הי' אלא כדי להראות כחותיו ית' שהוא רחום וחנון כו' ואם אין העולם על מי ירחם נמצא כל מה שהדין נותן שלא יועיל תשובה והוא ית' לא כן עושה אלא אין לך דבר שלא יועיל תשובה ניכרים יותר מדותיו ית' שהוא רחום וחנון ונראה כי מטעם זה אמרו חז"ל במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד כי ע"י בעלי תשובה ניכר יותר מידותיו ית' ממה שניכר ע"י צדיקים גמורים וכיון שעיקר תכלית הבריאה הוא להראות כחותיו ית' ממילא בעלי תשובה יותר במדרגה מהצדיק וזה עזרי וגו' עושה שמים וארץ שאדרבא הואיל שהחטא גדול מחמת שאני בן קדושים כמדובר בודאי יקבל תשובתי להראות מדותיו ית' אשר לתכלית זה ברא, שמים וארץ. ומסיים ברוה"ק אל יתן למוט רגלך כי ידוע דברי של"ה על מאמרם בשעה שעושין לפני כסדר הזה כו' דהיינו שיעשו הי"ג מדות מה הוא רחום אף אתה רחום כו' והטעם כי במדה שאדם מודד מודדין לו שהאדם הוא כמו מרכבה ומחזיק מדותיו ית' ע"י פעולותיו