תפארת עוזיאל חלק ב קמט

לאדם כגון אכילה ושתי' וסיכה יהי' הכל לש"ש כמ"ש המפרשים וא"כ כל דבר הצריך לאדם יהי' הכל לשמו ית' וע"ז אנו מבקשים רפאינו. ראה נא. כי הכל צריך לשמו ית' ויתעלה וצריך כל אדם לראות שלא ירצה שום דבר מהבורא ית' כ"א לכבודו ושוב לא יהא סתירה מגמרא אזוהר כי באמת הו"ל לבטוח בשם ה' רק הבטחון יהי' שיהי' לו כל הצטרכות שלא יהי' לו שום מניעה בעבודת בוראינו ית' וזה נראה לי פי' הפסוק גול על ה' דרכיך בטח עליו והוא יעשה דהוא כפל לשון גול ובטח וא"ש לדידן מתחלה גול על ה' כל דרכיך כל ההנאות שאתה צריך יהי' הכל עבור עבודת ה' ואח"כ רשאי לבטוח עליו והוא יעשה משא"כ אם לא תגלול על ה' אז אסור לבטוח עליו כנ"ל וזה בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך

לך זרוע עם גבורה תעוז ידך תרום ימינך. ע"ד כי שחה לעפר נפשינו וגו' קומה עזרתה לנו כשהנפילה הוא מאוד אז בא העזר כי כשהאב מכה לבנו באמת אח"כ לבו ומעיו יהמו לרחם עליו. וזה תעוז ידך יד כהה כשמתגבר הגבורות בחוזק אז תרום ימינך בא חסד

חסד ואמת נפגשו. איתא חסד אמר יברא ואמת אמר אל יברא והפיל ה' האמת לארץ הה"ד אמת מארץ תצמח והוא תמוה. נראה שהשי"ת אלמלא רצה להסתכל על האדם באמת באשר שפשע נגדו ית' שהוא מרומם בלי שיעור וערך לא הי' האדם יכול לעמוד נגדו ית' רק שהוא ית' מסתכל בארץ שיש בחירה לאדם בעולם ובני אדם הם חומרים ונוטים בתר חומריות וגם היצה"ר שבקרבו מסית אותו ואז גם באמת יכול האדם לעמוד כי נשכח ממנו גדולת הבורא ונמשך אחר תאוותו הבהמיות וזה ברום עולם מושבך שאתה מרומם על כל נעלה משפטיך כשאתה עושה משפט אז וצדקתך הצדק שאתה עושה הוא עד אפסי ארץ שאתה מסתכל שהם בחומריות הארץ והדין נותן שימשכו אחר תאותם ואפשר ששמעתי זה מהגאון אב"ד דק"ק זעלחאב ובחסד יכול לקיי' העול' אף אם השי"ת יסתכל בגדלותו כמו שהוא למעלה כי חסד הוא לפנים משורת הדין וזה חסד ואמת נפגשו שהי' מחלוקת ביניהם והפיל ה' אמת לארץ כמד"א אמת מארץ תצמח. פי' שלא יסתכל באמת כמו שהוא למעלה רק באמת על הארץ ואז בני האדם יכולין לזכות גם מדת האמת כי הנפילים היו בארץ מלאכי מעלה וקלקלו מעשיהם וזה מארץ תצמח ובכתבי האר"י ז"ל והנורא תפארת דהוא עולם האמת ואין לו ית' התחברות עמנו ולכך הוא נורא משא"כ בשאר מדות שהשפיל את עצמו ית'

כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד. פי' אנכי שובר המשחית שבראתי בעון ואדע הוא מלשון ויודע בהם את אנשי סוכות אבל וחטאתי נגדי כי חשש מחמת ששב ע"י שליחות נתן הנביא הוי שב מיראה וזדונות נעשין כשגגות ונשאר חטא לנגדי תמיד דהיינו שוגג

הן בעון חוללתי. כמאמרם ז"ל שישי אביו סבר לבא על אמתו ובאמת יש בזה סוד נעלם שצדיק כמותו שמת בעטיו של נחש ירצה לעשות מעשה כזה וזה דקאמר דוד המע"ה הן אמת שאתה חפץ בצדיקים. וזה חפצת בטוחות כי טוחות מלשון טח ודבק פי' שהוא ית' חפץ בצדיקים הדבקים בו וממילא לא הי' ראוי ישי אביו לחטוא אלא שיש בזה סוד נעלם ולכך אני מבקש ובסתום חכמה תודיעני

סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו הכוונה למה שמבואר בגמרא כאן מאהבה וכאן מיראה מאהבה נעשה מהעבירות זכיות ומיראה אין נעשה כ"א שגגות. והנה ב' חילוקים בדבר שבהיותו עושה תשובה מאהבה שגורם להעשות ממנו זכיות אז הוא רודף בזה מאוד ליצה"ר מאחר שנעשה מהעבירות מצות משא"כ בהיותו עושה תשובה רק מיראה שאין נעשה ממנו כ"א שגגות אין רדיפה כ"כ להיצר כמד"א גם בלא דעת נפש לא טוב והחילוק הב' כי