תפארת עוזיאל חלק ב קלח

אנחנו פותחין הארון כדמיון להתעורר השגחת ית' עלינו

הנשא שופט הארץ. ע"ד משל לבן מלך שדר בפלטרין של מלך והי' הפלטרין יפה מאוד ומניקה מכל טינוף ומוגמר בכל מיני מוגמר ובא איכר וגירש את בן המלך לאשפה ודר הוא בפלטרין של מלך וטינף את הפלטין כמו איכר אשר אינו יודע טכסיסי דברים נאים ומילא את הפלטין עם אשפה ובביאת המלך הלך בנו ובקש מאתו חסד ועניוות שילך עמו לאשפה ויראה מקום שהוא דר שם והלך המלך ובראות האיכר שהמלך הולך גם למקום אשפה והלך האיכר אצל המלך וביקש ממנו שילך גם לפלטין והתחיל בנו בוכה אדוני המלך לי נאה לראות מאתך חסד ועניוות לילך למקום אפשה כי מה לי לעשות שאין לי בית אחרת רק אשפה זה שהאיכר הגזלן גירש אותי פלטרין למקום טינוף ואשפה אבל לאיכר אין ראוי להראות חסד ועניוות שתלך לשם אחד למה גירש אותי שנית למה טינף פלטרין שלך ואדרבא ראוי לשפוט האיכר ע"ז כך הנמשל האומות גרשו אותנו מארץ ישראל ומיבהמ"ק למקום טינוף ואשפה לחוצה ואנחנו מבקשים קונינו שיקיים מה שנאמר כל מקום אשר אזכיר את שמי כו' ויראה לנו חסדו ועניוות והאומות שמחים דהיינו השרים שלהם ואנו מבקשים ומפילים תחנה לפני קוננו רבש"ע לנו תראה חסד ועניוות אבל אצל האומות אדרבא הנשא שופט הארץ גבוה תהא ותדבר גדולות עמם והשב גמול על גאים אחד למה גרשו אותנו שנית שטינפו הפלטרין שלך ועשו מקום טומאה שם

פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם סדקים סדקים כי כן המדה בהתעורר דלתתא מתעורר למעל' ובני אדם הגשמיים אין בהם רק כח קטן וזה כחודו של מחט אבל הוא ית' מתעורר מדה זו ע"י התעוררות דלתתא ומדותיו המה סדקים סדקים כמדת אליהם והבן

לנורא תהלות. פירושו שאיתא בגמרא דר"ה שאומרים מלאכי השרת לפני הקב"ה מפני מה אין הישראל אומרים שירה והלל לפניך אמר להם הקב"ה אפשר שספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפני ואתם רוצים שיאמרו הלל וזה הפי' לנורא תהלות ביו"ד שביוה"ד יראים לומר תהלות: לקוטי תנ"ך

שופטים אנכי לה' אנכי אשירה. פי' מתחלה צריך האדם להיות דבוק בו ית' ואח"כ אומר שיר ושבח ועולה אליו ית'. וזה מתחלה אנכי לה' ואח"כ אנכי אשירה

שמואל אשה קשת רוח אנכי. האמור בחנה הוא כי קשת רמז לזכר (ולכך כשנולד זכר כותבין קשת באיגרות כידוע) והאר"י ז"ל כתב שאשה שאין לה בנים הוא משום שנשמתה הוא נשמת זכר. וזה כי קשת רוח. פי' שרוחי ונשמתי הוא מקשת הרמז לזכר

מלכים וצבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו. כי גם הס"א עובדין אותו יתברך אלא שהעבדות שלהם הוא להסית את האדם לעבור על רצון קונו והאדם לא ישמע לו אבל עבדות של מלאכים קדושים הוא להיישיר את האדם לעבודת קונו וזה לימינו מיימינים ומשמאלו משמאילים

ישעי' אני ה' לא שניתי ובני יעקב לא כליתי. והיינו כידוע דלאחר החורבן לא רצו לומר הגבור כי אי' גבירותיו וא"כ אמרו הן הן גבורותיו שבעים אומות על אומה אית ואין עושין כלי' ופירשו המפרשים שמה שלא רצו לומר הגבור אינו שחשבו שח"ו אינו גבור אלא שבגלות אינו