עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › תפארת עוזיאל חלק א

תפארת עוזיאל חלק א פג

Tiferet Uziel part 1 83 · תפארת עוזיאל חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

אדון כי אין מלך בלא עם כמבואר במקובלים נמצא שם הוי"ה ב"ה הוא תחלה ושם אדני ב"ה הוא סוף כי הוא רק לטעם הבריאה אבל זה מבואר כי סוף מעשה במחשבה תחלה נמצא כי גם בשם אדני יכונה בו לשון תחלה שמאחר שהי' תחלה במחשבתו ית' כדי שיקרא אדון ויוצא אותו שם לפועל ע"כ מטעם זה צדקו שניהם יחדיו שלפעמים וכתב בשילוב אותיות הוי"ה תחלה כי עיקר הבריאה הי' בשם הוי"ה כמד"א כי ביה ה' צור עולמים וגם לפעמים נכתב אותיות אדני תחלה אף שהוא סוף מעשה במחשבה תחלה ודוק והבן

אם חומה היא נבנה עליו טירת כסף ואם דלת היא נצור עלי' לוח ארז אני חומה ושדי כמגדלות דידוע דהצדיקים מהפכין מדה"ד למדה"ר וכסף הוא מרומז לרחמים וזהו אם כחומה ובכעס היא השכינה נבנה עליו טירת כסף ונהפכנה לרחמים ואם דלת הוא אף שהוא לע"ע בדלי דלות ובדיוטא תחתונה מ"מ נצור עלי' לוח ארז הצדיקים הנמשלים לארזים היא שומרת אותם משיבה השכינה אני הוא כנוי לשכינה כביכול אני חומה אף שאני בחימה מ"מ שדי הוא השפע הנמשל לשדי כמגדלות המה להניק לבני הבחירה

או יאמר על פי מה שפרשתי בפסוק ה' ממרום ישאג. כי ידוע דיותר ממה שהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק. יותר ממה שאנחנו רוצים שהשי"ת ב"ה ישרה שכינתו וקדושתו עלינו וירווח לנו צינורות השפע השכינה כביכול רוצה יותר מהנה רק סרבנותינו נעשה מסך המבדיל למעט קדושתינו זה לא לרצון לפניו ית' וזהו ה' ממרום ישאג כי אינו רוצה להיות ברום המעלה ומובדל מתחתונים ואדרבא רוצה להשרות שכינתו בתוכנו וע"ז הוא שואג על שהוא במרום ומובדל מאתנו וזה שאמרה השכינה כביכול אני חומה למה אני בחימה על ששדי צינורות השפע וצינורות הקדושה הנקראים ש"ד כמו הש"ד שכל זמן שהתינוק מוצץ הוא טועם טעם טוב כך היראה והקדושה המה גבוהים כמגדל הזה שגבוה למעלה למעלה ולא יכול אדם לעלות וליגע בו כך אתם לא תוכלו לעלות אצלי ליקח בשפע ואינני רוצה בזה כלל אדרבא רצוני הוא להשרות שכינתי בתוככם ודוק. אם דלת היא נצור עלי' לוח ארז כשעדיין היצה"ר מתגבר בו ועיין ברש"י אז צריך להרגיז היצ"ט עליו ע"ד ועליו יהי' קשה בעיניך כארז וצריך להשתמש עדיין במדות מגונות ולא לחנם בראו ית' כ"א שגם בהם צורך לעבודתו התמה אבל אם חומה היא נבנה הוא צדיק כנ"ל טירת כסף שיהי' כל מדותיו נאים מלשון נכסוף נכספתי שיהי' מדותיו נחמד למראה עיניו ית'. אני חומה ושדי כמגדלות במדרש חומה לשון חימה וזה אומרת השכינה כביכול אף שאני חימה מ"מ השפעתי לעולם כמגדלות וזה שדי הוא השפע לשון שדים וכמ"ש האריז"ל אף שרגע באפו ית' מ"מ חיים ברצונו נותן חיוני

או זה. יאמרו כנסת ישראל אף שאני חימה ואין לי רוב טובה מ"מ ושדי אני נותן צדקה אז הייתי בעיניו כמוצאת וגו' או אני חימה שמחמת שמגיע לי חימה ושדי אני נותן השפעה למעלה כי עי"ז נקל צער השכינה כמ"ש האר"י ז"ל על במוך שהתקינה לנדתה. האלף לך שלמה ומאתים לנוטרים את פריו רמז דלמדת הצדקה שיבזבז חומש וזה אשר לשלמה דהיינו לאדם אלף תתן מאתים לצדקה דהיינו חומש מאלף וזה לנוטרים ע"ד הני נטורי קרתא וזה את פריו כי עוה"ז כנוי לפירות שהצדיקים אוכלים בעה"ז והצדיקים קרואים נוטרים את פריו. ברח דודי ודמה לך לצבי במדרש שהצבי משגיח בעין אחת גם בעת בריחתו. ועוד במדרש כי עין ה' אל יראיו כשאין עושין רצונו אין משגיח אלא בעין אחת וכשעושין רצונו עיני ה' אל צדיקים דמשגיח בשתי עיניו ולפ"ז מ"ש דמה לך לצבי אינה השגחה מעליא אלא בעין אחת (ובע"כ גם מ"ש לעופר אילים אינה כ"כ טיבה) עוד במדרש הרי בשמים דהיינו השרים שבשמים ואפשר כי כן כוונת הפסוק