תפארת עוזיאל חלק א סח

כעוטי' כאבל שאין לו הנאה משלו רק שאני אוכל ומקבל מעדרי חבירי חבירך

או יאמר לשון כעוטי' הוא עיטוף כמ"ש עוטה אור כשלמה שהקב"ה נתעטף באורה כידוע מאמרם ז"ל כשם שא"א לעולם בלא ארבע רוחות כך א"א לעולם בלי צדיקים וכמ"ש בזוהר ע"פ פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד כי אביונים נקראו ישראל וזה פזר נתן לאביונים פי' שהקב"ה הי' מפזר לישראל בגלות בארבע רוחות העולם משום צדקתו וגו' כדי שיהי' קיום לרשעים ולכל העולם והוי הישראל לרשעים כמו לבוש שמגין לאדם מפני הצנה וזה שלמה אהי' כעוטי' דהיינו עיטוף לבוש על עדרי חבירך

או יאמר הגידה לי שאהבה נפשי. ידוע דרך האר"י ז"ל שאמר שכל אדם יראה בעין למה שנפשו חשקה מאוד כי לאחד יש חשק ללמוד חריפות ולא בקיאות וספרי מוסר וכדומה במעשים. ואחד לצדקה ואחד שיהי' מעשרה ראשונים בביהכ"נ וכדומה ובודאי החשק הוא מחמת ששורש נשמתו הוא מזה העולם ובעבור כן יעשה זה הדבר כדי לתקן נשמתו וזה הגידה לי מה שאהבה נפשי מה שנשמתי אוהבת ומה שלה היא העקרית

או יאמר הגידה הוא מלשון המשכת שפעו כמ"ש האר"י ז"ל ע"פ יגיד תהלתיך. והפי' שלא יהי' לו מניעה בזה שאהבה נפשי כי זה לה העיקרית לתקן אותה וזה דאל"כ איכה תרעה וגו' כי בודאי עיכוב הגלות הוא מחמת שנשמתינו עדיין אינם מתוקנים

או יאמר ע"ד הרמז כי ידוע שהצדיק נתפס בעון הדור כדי לכפר על הרעה כמד"א מפני הרעה נאסף הצדיק שלא יהי' רעה בעולם שהוא יכפר אך מ"מ בודאי לא חשיד הקב"ה למעבד דינא בלא דינא ומה חייב הצדיק. אך ידוע כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא עבירות שאדם דש בעקביו לשון הרע ואבק לה"ר ורכילות ושאר דברים אשר כמעט אי אפשר לשמור מהם וזה. נראה פי' הפסוק גם איש שלומי אשר בטחתי בו הגדיל עלי עקב. פי' גם הצדיק עושה עבירות הדש בעקביו רק שברוך הוא וברוך שמו בטובו הגדול אינו מדקדק כ"כ עמנו. אבל בעון הדור שהוא בעידן ריתחא נענש הצדיק כעין מאמרם בעידן ריתחא עונשין אעשה, ושמעתי פי' אחד מכבוד הרב הגאון מו' לוי יצחק דרך הרמז פי' המשנה כל הנעשה דמים באחר כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפיו פי' דמים לשון דם שנשפך דם של הצדיק מחמת אחר מחמת עונות אחרים כיון שזכה זה פי' שהצדיק יהי' מזוכך ונקי מכל וכל נתחייב זה בחליפיו בודאי וגם דמו הנה נדרש ויצטרך זה לילך מחיים למות וזה כן גם לדרכינו שאלמלא עונות אחרים לא הי' זעם ולא נענש כלל על הדיקדוקים שכמעט אין יכול לשמור א"ע מהם וזה כיון שזכה שיהי' מזוכך גם מהעון עקבים וזה שמקוננת השכינה כביכול שמור נוטרה את הכרמים פי' שאני משמר את הדור אבל כרמי שלי לא נטרתי פי' הצדיק אבד ע"י שאני לא משמר כרמי שלי עי"ז אני משמר את הכרמים אחרים וע"ז שואל הפסוק באמת הגידה לי שלמה אהיה כעוטי' שלמה יהי' הצדיק כעוטי' בשביל עדרי חברך. וע"ז משיב הרועה אם לא תדעי לך צאי לך בעקבי הצאן פי' במה שאדם דש בעקבו ולא לחנם לגמרי רק מחמת התעוררת הדינים אתה נתפס על עון עקבים

ומכבוד הרב הגאון מו"ה לוי יצחק שמעתי פי' על הגידה לי שאהבה נפשי פי' תגיד לי שאתה אוהב אותי והאריך לפי דרכו. ונראה התשובה ע"ז הפסוק טובה תוכחת מגולה מאהבה מוסתרת כי ידוע חושך שבטו שונא בנו ואדרבא זה עיקר האהבה בזה שאין מגלה לו אהבה וליתן לו שרירות לבו רק אדרבה מכה אותו שילך בדרך הישר וזה ידוע כרחם אב על בנים אע"פ שאהבת האם על בנה נגלה ביותר, מ"מ אין זה רחמנות