עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › תפארת עוזיאל חלק א

תפארת עוזיאל חלק א נח

Tiferet Uziel part 1 58 · תפארת עוזיאל חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

למעלה לשכינה הנקראת עת אז גם אני מתפלל שתענני ג"כ וזה לדעתי פי' הגמרא זכו אחישנה לא זכו בעתה פי' בזכות השכינה הנקראת בעתה וזה הפי' נגילה ונשמחה בישועתך פי' בישועתך שיהא לך ישועה פי' לשכינת עוזו וזה הפי' יגל לבי בישועתך פי' כנ"ל בתשועת השכינה ואז אשירה לה' כי גמל עלי לבי פי' שגם עלי יהי' תשועה באותו הפעם וקצרנו בכאן. וזה הפי' משכני נתת לי משכון השכינ' כדי שאחריך גם אנו נרוצה. והמשך הכתובים ע"ד המדרש נר' פי' דיש שני מיני גאולות א' לא מצד מעשינו הטובי' רק מחמת שמו הגדול. הב' מחמת מעשינו הטובי' וההפרש כי מחמת עתה דהיינו השכינ' אזי הביאה לא מתייחס אצלינו רק אנחנו נמשכין אחריו כביכול משא"כ כשהביאה הוא מצד מעשינו הטובים אזי עיקר הביאה מתייחס לנו וההפרש הוא כשאנחנו הולכים בדרך הסלולה אז אי"ה נזכה לראות כבודו הגדול עין בעין משא"כ כשהגאולה לא מצד מעשינו אז אנחנו לא יכולים לראות כבוד עוזו פנים אל פנים כמ"ש בזוהר דמאן דאכיל דלאו דילי' בעית לאסתכולי באפי' וכמו שאנו נזהרים בעת נתינת הצדקה שלא להסתכל בפני עני מטעם זה וע"ד זה שמעתי מתלמידי המופלא בתורה וביראה מהור"ר אהרן פי' על פסוק לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים פי' כשאתה נותן לנו צדקה מה שאינו ראוי לפי מעשינו אז לנו בושת הפנים וכן אמר שמה שדהמע"ה אמר שביטו אליו ונהרו ופניהם אל יחפרו שהם במדרגה עליונה שהם יכולין להסתכל בלי בושת אנפין עכ"ד ועל שני מיני הגאולה הנ"ל נרמז אצלי בפסוק אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד פי' כי יש תמיד עת לחננה דהיינו אחישנה כמאמר אליהו ז"ל היום אם בקולו תשמעו פי' כי הוא תמיד מוכן בלי קביעות זמן רק תליא בתשובה. והגאולה השנית הוא כי בא מועד פי' זמן קבוע והוא בעתה ולפי הנ"ל בעתה קאי על השכינה וזה אפשר פי' הפסוק ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר פי' נגלה הוא מלשון גלות וזה הי' כדי שמכח זה יראה כל בשר הגאולה כי מחמת זה גם אנו בטוחים שלמענו יעשה כמו שאנו אומרים הכל למען שמך עשה. שמך הגדול יעמד לנו בעת צרה ע"ד הנ"ל וזה פי' הפסוק משכני פי' כשאתה תמשיך אותי דהיינו שהגאולה לא יהי' מצד עצמנו רק מחמת שכינת עוזו שאז אנחנו נהי' נמשכין אז אחריך נרוצה אחריך פי' לשון אחור כי יהי' בושה להסתכל בפניך (או ע"ד המדרש שהמשכון הי' שנרוץ אחריך ע"ד כוונה הנ"ל) אבל כשהביאני המלך חדריו פי' כשהביאה היא מצדי מחמת מעשינו הטובים ולכך כתב לשון ביאה שלא יהי' בדרך משיכה רק ביאה ממש וגם לשון הביאני שעיקר הביאה הוא יהי' בשבילי אז נגילה ונשמחה בך שאוכל לשמוח בך בלי בושת אנפין. וע"ז מסיים נזכירה דודיך מיין פירושו במדרש על התורה כי ידוע מ"ש הראקנטי ז"ל ע"פ ותשכח אל מחוללך כי מלת ותשכח אל מחוללך כי מלת ותשכח הם שני תיבות ותש כח אל כביכול שמתישין כוחו של מעלה כביכול צור ילדך תשי כביכול תש כחו כנקבה כמו שהאריכו בזה כל ספרי מוסר רק שאנו בתורתינו ובמעשינו הטובים מוסיפים כח ועוז בפמליא של מעלה כמד"א תנו עוז לאלהים ובתיקונים כתב ע"פ שבשפלנו זכר לנו כי מלת זכר הוא מלשון דכר. וזה נראה הכוונה בתפלה ונשבחך ונפארך ונזכיר שמך כי מכח השבח שאנו משבחים את בוראנו כביכול נזכיר שמך שיהא גבור כעין זכר ולא יתיש כחו כביכול כנקבה וכן שמעתי מפי איש קדוש הגאון מו"ה לוי יצחק ז"ל שמלת שבח הוא שבח ממש כמו השביחה (וכמו שאמר כמה פעמים במשנה המשביח את השדה) ותבין ע"ד הנ"ל ודי בזה למבין וזהו אומרו שהגאולה שיהי' מכח מעשינו הטובים היינו ע"ד זה נזכירה דודך מיין פי' שמכח לימוד התורה נהי' אנחנו פועלים להוסיף כח בפמליא של מעלה שיתגבר כעין זכר לא כנקבה חלילה וע"ז משרים אהבוך כי א"א