תפארת עוזיאל חלק א נא

מהכת הנ"ל ואפשר שע"ז נאמר כוונת הפסוק ישקני מנשיקות פיהו שנהי' זוכין לומר הדברים שהם בפיך שאתה לומד ובזה נבא לביאור דברי המשנה בע"ז ישמעאל אחי האיך אתה קורא כי טובים דודיך מיין או כי טובים דודייך עי' בפי' ר"ע מברטנורא אם הקב"ה אומר כן לכ"י או כ"י אומרת כן להקב"ה והיינו כוונת הכתוב ע"ד הנ"ל וא"כ יש לומר להיפוך כיון שמתחלה לומד האדם ואח"כ אומר הקב"ה בשביל האדם תורתו. א"כ אפשר לקרות בלשון נקבה שהקב"ה מבקש לאדם שילמוד תורה לשמה שיה' במדריגה שהקב"ה יאמר התורה בשבילו וכמ"ש ללמוד בתחלה ואח"כ ללמד וגם אפשר לומר להיפוך שאנו מבקשים זה שהקב"ה יזמין לנו תורתו הקדושה אשר כבר הוא לומד למעלה בשבילנו כי הכל גלוי לפניו ויודע כל מה שאנחנו עתידים לחדש ולומר וע"ז אנו מבקשים שהקב"ה יזמין את הדברים האלה שהוא לומד כבר אותם למעלה בשבילנו להזמין אותם בפינו ודבר זה תלוי בו ית' וא"כ יש לקרות בלשון זכר וקושיות הרמב"ם הידוע שהידיעה והבחירה סתרי אהדדי ואם ה' הטוב יגמור בעדנו נכתב לתרץ קושיא זו ודו"ק

באופן אחר ישקני וגו' כי טובים דודיך וגו'. בקיצור נמרץ ע"פ לא על הלחם לבדו יחי' האדם כי על כל מוצא פי ה' יחי' האדם והיינו דידוע דברי אבי זקיני הרמ"א בא"ח שמה שאנו מסיימים רופא כל בשר ומפליא לעשות דהיינו הפלא שקושר גשמיות עם רוחניות והחיוני בא ע"י אכילה והיינו שהנשמה נהנה מן הרוחניות שיש במאכל ורוחניות המאכל בא ע"י דבר ה' שמים נעשו וכל ברי' הי' בדבר ה' וכעין מאמרם ז"ל כל דיבור שיצא מפי הקב"ה נברא מלאך וזה לא על הלחם לבדו יחי' כי על כל מוצא פי ה' יחי' האדם דהיינו הנשמה שנקרא אדם והוא מלשון אדמה לעליון כמ"ש בשל"ה ומצאתי דבר זה אח"כ בכתבי האר"י ובאלשי"ך ונהנתי ת"ל וכן הצדיקים כשהם במדריגה גבוה אינים נהנים כלל מהגשמיות רק מרוחניות המאכל וע"ז מבקשים כ"י ישקני מנשיקות פיהו. פי' שלא יכנס בי גשמיות המאכל רק נשיקות פיך דהיינו רוחניות המאכל שהוא נשיקות פיך וע"ז מסיים כי טובים דודיך כמאמרם ז"ל עד שאתה מבקש שיכנסו דברי תורה בלבבך תבקש שלא יכנסו דברי הבאי באזניך כמ"ש החסיד בחובת הלבבות כשם שא"א שיתערב מים ואש בכלי אחד כך א"א שיהי' גשמיות עם רוחניות דהיינו חיי עוה"ז ועוה"ב ביחד (ועד"ז נתגלה לי בחלום ע"פ כסיל בחושך הולך דידוע דהצדיקים נקראים הולכים כמד"א ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה והעוה"ז נקרא חושך וזה אומרו כסיל בחושך הולך, פי' מי שמחזיק עצמו לכסיל בעוה"ז הנקרא חושך אז נקרא הולך ע"כ) וידוע כי טוב הוא מלשון כבה כמד"א בהטיבו אם הנרות ועי' בפי' רמב"ן ע"פ זה. (ואף שכתבתי לעיל שהוא לשון הדלקה אין משם קושיא לדברינו אלה כי באמת שניהם אמת כי מתחלה היו כבין את הנרות הדולקין ואח"כ הדליקו אותם ועי' ברמב"ן שמיישב שני הפירושים הנ"ל) ולכן מסיים הקרא שאני מבקש שלא יכנס בי כלל שום טעם גשמיות גם באכילה אשר מטעם זה גדלה מעלת התועבות רק ירחיק את עצמו ממין הגשמיות וידבק א"ע ברוחניות וכמו שנבאר אי"ה במגילה זו

כי טובים דודיך מיין. פי' שאהבתך נתכבה מיין דהיינו תאות הגשמיות כמד"א ורם לבבך וגו' ולכך אני מבקש שתשקני מנשיקות פיך דהיינו הרוחניו' דמאכל כנ"ל. ועד"ז משום לריח שמניך טובים דהיינו הגשמיות שהם מרוחקים יותר בתכלית מקוב"ה ומכל העולמות עליונים ולכך הוא מתגשם יותר כידוע. וזה לריח שאין מקובל מקוב"ה רק מרחוק כמו ריח ואני מתירא. שמן תורק שמך פי' שהשמן שהוא הגשמיות לא יריק ממני אם שמך דהיינו שלא אשכח בך כנ"ל שהשגשמיות הוא מריק הרוחניות שא"א להיות שניהם ביחד (וגם במדרש, דרשו מה שמן בהכלי שנפל לתוכו טפה של מים יצא כנגדו