תפארת עוזיאל חלק א מה

ושנית לכנוס את אסתר וזה הכפל הסתר אסתיר שני ניסים הריגת ושתי ולכנוס את אסתר

אסתר ירקרקות היתה וחוט של חסד משוך עלי'. הכוונה על מעשה המצות שהוא ית' מסתיר האורות מאתנו שאין אנו רואין התפילין רק בגשמותם וכן הציצית והלולב וכדומה ביתר מצות וזה מאמרם ז"ל אסתר מן התורה מנין שנאמר ואנכי הסתר אסתיר פני. ובמקדש הי' לנו התגלות אורות התפילין וכדומה ובגלות אסתר ירקרקות. אבל מ"מ חוט של חסד משוך עלי' דהיינו האורות נמשכין על המצות אע"פ שאין נגלות לנו

נתגלה לי בחלום. משל למלכה שכתב למלך שיבא אצלה והשיב המלך הלא אני באתי כמה פעמים אצלך והשיבה כי באת במקום שיש רבים עמנו ואנכי רוצה לבא עמך החדרה

והנמשל ששכינת עוזו ית' ואנחנו עמו ישראל צועקים שהוא ית' יבא אצלינו והוא ית' משיב הלא מלא כל הארץ כבודי ואנכי בכל מקום. ואנחנו ושכינת עוזו משיבין הלא הוא במקום רבים שיש שליטה לשרים ואנחנו רוצים לבא עמך החדרה לבית מקדשנו ותפארתנו. ובגלות המר יסיר המלך טבעתו ויתנה להמן שהשליטה בעו"ה הלך מאתו ונתנה לאחרים והמלך והמן ישבו לשתות לשבר האוזן כמו שאחד אבד כל נכסיו ומחמת דאגה הוא מתחיל לשתות וזה כוס התרעלה. וזה כביכול והמלך והמן ישבו לשתות סטרא דקדושה כוס התרעלה. והחיצונים כוס חדוה והעיר שושן נבוכה אנחנו ישראל עמו עד שיבא מרדכי מר דרור שיבא לנו חירות ומתרגמינן מרי דכיא כי דכיא הוא מלשון טהור ובתשובה וטהרה תליא מלתא

בגמרא. מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין ע"ד רמז כי הס"ם א"ל סופו קודש אל. במד"א חסד אל וכו' רק עיקר שבשמו הוא מ"ס וסמ"ך וזה הוא עכשיו גובר הס"ם אבל בזמן הקודם בלוחות הי' הקדושה גוברת כ"כ שאף המ"ם וסמ"ך היו במדריגה גבוה וקדוש. וזה מ"ם וסמ"ך ר"ל של הס"מ א"ל שבלוחות בנס היו עומדין ר"ל שע"י הלוחות הי' גובר הקדושה כ"כ שאף המ"ם וסמ"ך בנס שהוא ל' הגבהה כמד"א ארים נסי כמדובר ודוק היטב

(וחבר על דאברין ולא משתכחין שהי' הג' המחבר ז"ל מגיד על כל אות ואות מתורה ונביאים וכתובים מאמרים ומדרשים חבילות חבילות רק שלא היה כותב על הס', ומקצר שהיה כותב היה יד הכל ממשמשין בו ונגנב ע"ר דפין ולא נשאר ממגלת אסתר רק דברים אלו): פרשת ויקרא

אדם כי יקריב מכם. כי יש שני מיני התעוררות אחד שאדם מעצמו מתעורר להשי"ת בכל לבו. שנית ששומע מפי המוכיח ומכח זה בא לו התעוררות וזה הוא בשותפות ע"י מוכיח וע"י עצמו ובודאי זה שמעורר מעצמו לבד יותר עדיף מהמתעורר ע"י אחרים וזה כי יקריב מכם. פי' מי שירצה להיות במדריגה עליונה יקריב מכם מעצמו יתעורר לבבו. מן וגו' תקריבו את קרבנכם. להביא עולה בשותפות כמאמרם ז"ל כי גם התעוררות ע"י אחרים נתקבל לפני הבורא ית'

או יאמר על הכוונה הנ"ל כי יש ללמוד מזוה"ק פ' ויחי כי בקרבן נפעל שני פעולות אחד התענוג לפני המקום ב"ה. השנית שאדם ממשיך השפע מאתו ית'