תפארת עוזיאל חלק א כט

שלו לעבודתו ית' וזה היא כל אוכליו כי אכילה הוא מלשון שריפת אש וכאן הרמז על התלהבות היראה שראוי עלינו כ"כ עד שיגמור כל המצוה על ידינו רק שהסיבה לדבר מסיק בפסוק רעה תבוא עליהם ר"ל שאין אנחנו כ"כ במדריגה הגבוה שעדיין הרעה המכונה לקליפה תבוא עליהם שעדיין הקליפה מתחברת בנו ע"כ אין לנו רק מחשבה טובה להמצוה ולהעיקר צריכין סיוע מלמעלה מה שאין כן כשיתגבר שכלנו ולא ישלוט בנו שום חלק רע ואז גם עיקר המצוה יכונה על ידינו. אכי"ר

אופן ב' כי הנה יש בנו שני עניני צדיקים בשני אופנים האחד צדיק מנעוריו לא ידע בשום רע בצאתו מבטן אמו וזה בודאי בלשון קודש יכונה שמעולם לא הי' בו שום חלק רע וע"ז הענין אמר קודש ישראל לה' ראשית תבואתו שתיכף מראשיתו דהיינו מנעוריו הוא מכונה להיות נקרא תבואתו של הקב"ה אבל כל אוכליו יאשמו מפני שיש בישראל מדריגה אחרת והוא שלא הי' צדיק מנעוריו ועשה עבירות הרבה ולעת זקנתו או באמצע ימיו מתחרט על עונותיו והתחיל להתלהב לעבודתו ית' בהשימו על לבו שכמה וכמה עבירות עשה עד עכשיו וזה הוא כל אוכליו ר"ל כנ"ל לשון התלהבות שכל התלהבות לעבודתו ית' או רק בשביל שיאשמו מתחלה ועל רוב עבירות שעשה וע"כ בא יראה וחרדה בלבו והתחיל לעשות תשובה. רעה תבוא עליהם ר"ל שזה לא יכונה להיות בשם קודש כי רעה תבוא עליהם שאפשר שעדיין יעשה עבירות מחמת שכבר טעם טעם חטא ואפשר יערב לו עדיין מתיקות העבירה ואף אפשר לא יעשה שום עבירות: פרשת וארא

וארא אל אברהם וגו' לא נודעתי וגו'. ופירש"י בשם המדרש שלא נכרתי להם במדת טובי. והקשה רש"י מה ענין חיבור זה שאומר וגם הקימותי לכן וגו' ונראה לפרש כי אין דרש המדרש דאלו אמר הודעתי הוי משמע דהחסרון הוא מאתו ית' והאמת הוא דהוא יתברך נתגלה שמו רק אבותינו הקדושים לא רצו לחקור ולעמוד על אמיתית שמו מחמת קדושתו יתברך. וגם היה נעים ונדים ונגלו לחוץ לארץ כמו שנאמר באברהם לך לך וגו'. וגם כי ידוע שאין לומר שם המפורש כ"א בארץ ישראל לכן מפני קדושתו לא רצו לחקור אחריו (וזה הי' גם כוונת משה באומרו מה שמו מה אומר אליהם כי בחו"ל אין להזכיר שמו הגדול והשיב לו ית' אהי' אבל בשם הוי"ה כתיב זה שמי לעלם. להעלם). והוא ית' אין מקפח שכר כל ברי' כמאמר חז"ל גבי משרע"ה בזכות ויסתר זכה לקלסתר וכו'. וזה כוונת הסמיכות לא נודעתי שמחמת קדושתי ומוראי לא רצו להכיר אמיתיתו לכן גם אני עשיתי חטיבה מול חטיבה והקימותי וגו' ואזכור וגו' לכן וגו' ודו"ק

הן נזבח תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו. פסוק זה תמוה מאוד שמשה רבינו ע"ה נתן פתחון פה לפרעה אפיקורוס שאין כח חלילה בו ית' להציל אותנו מסקילתן ולמה רצה שפרעה ישלח אותנו אם אין בו כח חלילה להעניש אותו ואין אריך כי הקו' מובן ממילא והוא פליאה. ונראה עפמ"ש במק"א וכ"כ האלשיך בפ' דרשו כ"א אנו מורידין השפע לגלגלים גוזלין המצרים השפע מאתנו וזה הי' כוונת פרעה שיזבחו שם בארצו כדי שבכישוף יגביר על השפע והברכ' אשר יעוררו בקרבו ויגזול לעצמו. וזה הי' כוונת משרע"ה בתירוצו הן נזבח לעיניהם ולא יסקלונו מלשון מסלקין מן הדרכים פי' שבמקום הטומא' בודאי יהי' להם כח לעקם וליקח השפע מאתנו עליהם וראי' שכוונת פרעה הי' בשביל שיקח השפע שגם לבסוף אמר וברכתם גם אותי

ושמתי פדת בין עמי ובין עמך. חסר וי"ו ואידך במסו' פדות שלח לעמו מלא וי"ו. ונראה כי הנה בהצטרף הרשע עם הצדיק אף שאינו גמור מ"מ