תפארת עוזיאל חלק א קיד
Tiferet Uziel part 1 114 · תפארת עוזיאל חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סובב הולך הרוח ועל סביבותיו שב הרוח כי האדם בא לעוה"ז לתקן עצמו שלא יהי' לו נהמא דכסופא כידוע שבזה העולם עושה לעצמו חילוקא דרבנן ע"י השגתו בתורה כי קודם בואו לעולם לא נעלם מאתו סודות התורה הן בנגלה הן בנסתר כי הנגלות הם בעצם השמים משא"כ לאחר בואו בעוה"ז השפל שהנגלות נעשין נסתרות אליו מחמת מסך המבדיל וצריך אדם טרחה ושקידה רבה להבין דברי תורה בנגלות ומכ"ש בנסתרות וצפונות ולכך זוכה לחלוקא דרבנן כשעמלו בטהרה כו' מה שמטריח עצמו יותר בדברי תורה נתעלה נשמתו מעלה מעלה ממדרגה למדרגה אשר ע"כ נקראים הצדיקים מהלכים ונעשה לו חלוקא דרבנן אשר נשמתו נתלבש בו לאחר מותו לעלות למעלה למקום הראוי לו כידוע. והילוך נקרא כשאדם הולך למקום הגלוי לו משא"כ למקום הנסתר ממנו כגון בלילה נקרא סובב שאינו יודע מקום מהלכו אלא מסבב סביב סביב עד שמגיע למחוז חפצו. וידוע מאמרם ז"ל ע"פ וזרח השמש רמז על צדיקים ולזה בא הפסוק שלאחריו לומר הולך אל דרום פי' שהנשמה בא לעוה"ז לפעולתה לקבל שכר מחמתה. וסובב אל צפון שמייגע ומסבב תמיד לידע צפונות ונסתרות התרה אשר קודם בואו לעולם הי' נגלה אליו וכעת הוא צפון כמדובר סובב הולך הרוח פי' שכל מה שמסבב יותר הולך רוחו ונשמתו ממדרגה למדרגה. ועל סביבותיו שב הרוח ע"ד שאמרו בירושלמי על ר' בון שהטיב דרכיו ותיקן א"ע במהירות ולכך מת בחצי ימיו וכ"כ האלשיך. כי גז חיש ונעופה פי' שגז בימיו ומת בחצי ימיו ע"י שהחש במהירות לתקן מעשיו וזה על סביבותיו שב הרוח פי' שע"י שסיבב הכל במהירות שב הרוח למקומו ומת במהירות בחצי ימיו
או יאמר הולך אל דרום וסובב אל צפון כי האדם נברא להחכים ולעסוק בתורת ה' הנקרא דרום ע"ד הרוצה להחכים ידרים וזה נקרא הליכה אבל הבריות אין עושין כן אלא סובב אל צפון מייגעים תמיד להעשיר ע"ד הרוצה להעשיר יצפין ונקרא סביבה ע"ד סביב רשעים יתהלכון וכל מה שהוא סובב הולך הרוח מאתו ופורחת בצאת נשמתו ממנו וזה סובב סובב שבסיבת סיבותיו לגנוז העשירות פורח נשמתו ממנו כמדובר או שהקרא מסיים מוסר על אותם הסובבים שאינם משימים אל לבם שבאפשר שבאמצע סיבותיו ישוב הרוח כי לא תדע מה יולד יום
כל עמל אדם לפיהו. ונראה לפרש כי אנחנו מבקשים כשם שאנו אומרים לפניך שירה בעוה"ז כך נזכה לומר לפניך שיר ושבחה לעוה"ב כי כל תענוגי עוה"ב הוא בזה שמזמרים לפני השי"ת וזהו יותר תענוג מכל התענוגים שבעולם וכל יגיעות הצדיק הוא בשביל עוה"ב ותכלית קיבול שכר לעוה"ב הוא במה שיזכה לומר שיר ושבחה לאדון כל כי זה עיקר התענוג של עוה"ב כמדובר וצדיק נקרא אדם וזה כל עמל אדם של הצדיק שמייגע א"ע בעוה"ז בעבודת השי"ת לפיהו הוא בשביל שיזכה לומר שירות ותשבחות בפיו לעוה"ב
כי יש אדם שעמלו בחכמה ולאדם שלא עמל בו יתננו. כי לפעמים יש צדיק גדול ומבייש לחבירו ואז כל הזכיות שלו לוקחין מאתו ונותנין לחבירו שבייש אותו וכמ"ש בחובת הלבבות שלפעמים אדם מוצא למעלה זכות שלא עשה והוא מחבירו שבייש אותו
יש רעה וגו' עושר שמור לבעליו לרעתו פי' שיש בני אדם שבממון שלו אינו שולט שמונח איזה קליפה עליו כמ"ש בשל"ה הקדוש וזה שמור לבעליו שיש שמירה לבעלי' עצמם שלא יוכלו ליגע בממון שלו והוא בודאי לרעתו רק העיקר שישלוט בנכסיו ויזכה הרבים ויפרנס אותן כדי שיהיו פנויין מעסקי עוה"ז ויעסקו בעבודתו ית':