תפארת עוזיאל חלק א קג

דירה אצל אלופו של עולם ודור הוא מלשון דירה כי גמול העבירות שהיצה"ר מקטרג עליו משלם תיכף להשונא דהיינו להיצה"ר בעוה"ז

או יאמר ומשלם לשונאיו אל פניו. פי' שהשי"ת משלם לרשע שכר מצות בהאי עלמא תיכף כמו שתרגם המתרגם וי"ל הטעם לפמ"ש דשכר מצות בהאי עלמא ליכא אף דמן הראוי הי' ליתן שכר. מ"מ אי אפשר ששכר מצוה גדול מאוד וא"א לבוא כלל לזה העולם ושכר גדול כזה אין זוכה אדם רשע ושכר שלו יכול להיות מוגבל בזה העולם ולכך משלם באמת תיכף לשונא

הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת. הכוונה למה שמבואר הזוהר ע"פ בתורה וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל. שהכוונה שירד מכסא רחמים לכסא דין שנקרא אצל הקב"ה ירידה מאחר שדרכו להטיב תמיד נמצא לכאורה נראה הדבר כמו דברים מחולקים ח"ו כמו פרידה. מאחר שמכונה בשם ירידה ממה שלמעלה אלא שכל זה הוא אצל הרשע שאין מברך על הרעה כמו שמברך על הטובה והוי אצלו רעה והוי חלילה ממש באמת כמו פירוד משא"כ אצל הצדיקים שמברכין על הרעה כמו שמברכין על הטובה נמצא אין שום פירוד כלל והכל אחדות גמור הדין והרחמים. וז"ש כי ה' הוא האלהים שהכל אחדות השם הוי"ה שהוא רחמים עם אלהים דהוא דין ולכאורה קשה דהא חזינן באמת דאין שוים דזה דין וזה רחמים ולכך מסיק בשמים ממעל. ר"ל אצל הצדיק המכונה בלשון שמים ממעל שהדין הוא אצלו ג"כ במעלה גבוה ואין שייך אצלו ירידה מרחמים לדין כי הדין אצלו ג"כ טוב ונחשב הכל עלי' ולא ירידה חלילה שהצדיקים רוצים וחפצים ביסורין כדי למרק עונות והוי אצליהם הדין לרחמים. ועל הארץ מתחת ר"ל אבל אצל הרשע המכונה בלשון ארץ שאצלו כשבא עליו דין אינו מקבל ומתריס נגדו ית' הוי פירוד בין הוי"ה ב"ה למדת אלהים וא"כ נקרא הדין כמו ירידה לתחת שהרחמים גבוה והדין הוי ח"ו כמו ירידה לתחת וזה ועל הארץ מתחת אבל לא דברה תורה במתים ודו"ק היטב

לכל האותות והמופתים אשר שלחו ה' לפרעה ולמצרים וגו'. והתורה הוא כלול ראשו בסופו וסופו בתחלתו ומתחיל בראשית ברא אלהים וגו' ונראה סמיכתו כך כי בתחילת שלוחו של משה אמר האיך אלך ואני ערל שפתים השיב לו הקב"ה מי שם פה לאדם וגו' ונמצא מזה דבר גדול שהשי"ת מצפה לאדם שיתחיל לילך בדרכי ה' בלי סיוע והשי"ת שולח לו אח"כ התעוררות ונמצא איכא שתי ראשית ראשון שאדם יתחיל לילך בעצמו בלי סיוע בדרכו והקב"ה הוא ראשון שמתחיל לסייע ונותן לו התעוררות וזהו הסמיכות לכל האותות אשר שלחו ה' לפרעה וגו' בראשית ברא פי' כי בראשית הוא שתי תיבות ב' ראשית ברא אלהים וקשה האיך תמצא ב' ראשית אם זה ראשון זה אחרון ואם זה אחרון זה ראשון ולכך קאמר הפסוק לכל האותות וגו' אשר שלחו ה' לפרעה שהי' בזה ב' מיני ראשון שמשה הוצרך לילך ראשון והשי"ת הי' מסייע לכתחילה ג"כ מזה נשמע ב' ראשית ודו"ק

ובמדרש בראשית בשביל צדיקים שנקראו ראשית ובשביל חלה שנקרא ראשית ועיין ברש"י וקשה ג"כ האיך תמצא ב' מיני ראשית אבל י"ל כי הוא דבר אחד האחד שהוא ית' ברא בשביל הצדיקים וכל אלו היו נכללין באדם הראשון כידוע וידוע דאדם הראשון נקרא חלתו של עולם. וזה בשביל חלה פי' הצדיקים הכלולים באדם הראשון בשביל אלו הצדיקים נברא העולם ודו"ק

זכור את יום, השבת לקדשו ע"ד מוסר ידוע מאמרם כי שבת הוא אחד מששים שבג"ע. ונראה אם א' אומר לחבירו דרך מחלוקת שאין לו רק חלק מעט בג"ע אז יכעוס עליו ואדם רואה בשבת שאין לו התלהבות וא"כ גם אם מוסיפין לו ששים פעמים עדיין אינו כלום שאין לו שום הפרש בין חול לשבת וא"כ יתעורר א"ע כי כל המוסיף מוסיפין לו כמו שהוא מוסיף כך