שומר אמונים ח

ומלבד זה כל חכם לב ראה יראה כי כל התורה וספרי הנבואה ומאמרי רז"ל הם עידי ראיה על אמיתות דעות המקובלים שהרי הם מסכימים מאוד אהדדי. משא"כ דעות חכמי הפלוסופיא כי מלבד דהיא חכמה בדויה מעם אשר לא האמינו בתורת משה וכולה היא השערות בעלמא כמו שהעידו הם על עצמם ולכן בכל דור ודור התחלפו דעותיהם כי האחרונים חולקים על הראשונים עד שמה שחשבו הקדמונים שיש מופת על מציאותו שערו האחרונים שיש מופת על סותרו. וכבר הורה הרב המורה בח"ב פכ"ב על חולשת השגתם וז"ל אמנם כל מה שידבר בו אריסטו מגלגל הירח ולמעלה הוא כולו מדמות מחשבה וסברא מלבד קצת דברים כ"ש במה שיאמרוהו בסדר השכלים עכ"ל ובספר הכוזרי מ"ד סוף סי' כ"ה כתב וז"ל אמנם זכרתי לך ההתחלות האלה שלא תבהילך הפלוסופיא ותחשוב שאם תלך אחריה היית מניח לנפשך במופת הברור אבל התחלותם כלם לא יסבול אותם שכל ולא יכנסו תחת ההקשה. ועוד כי אין בין שנים מהם הסכמה וכו' ע"ש הנה גם א"א להשוות דעותיהם אל דעות רז"ל אשר ע"כ שואבי מימיה מבני עמנו הוצרכו לכסות פני המקרא כלימה בפירושים זרים על תורת ה' התמימה הלא תראה כי מפני היות אצלם מונח קיים שהמלאך הנבדל א"א שיתגשם כיחשו בראיית אברהם אבינו המלאכים באלוני ממרא ופירשו שהיה במראות הנבואה וכן ענין יעקב ויאבק איש עמו לא היה בהקיץ כ"א במראה הנבואה. וכן ענין בלעם ודברי האתון הכל היה במראה הנבואה (עיין במורה ח"ב פרק מ"ב) וכל אלה הדברים והפרושים הם סותרי הכתוב לא סתרי התורה ואסור לשומעם וכמ"ש הרב הגדול הרמב"ן בפ' וירא ע"ש שהאריך וכמו כן על מאמרי רז"ל ואגדוהיהם המקובלות מפי הנביאים עושים להם צורות וכוונים בדברים בדויים כדי להסכימם עם דעותיהם וסברותיהם המיוסדות על חכמת הפלוסופים ולפעמים מניחים דברי רז"ל כפשוטם אך אומרים שאין להשגיח בהם שהם דברי יחיד. הגם שאנו לא מצאנו ולא ראינו ששום תנא או אמורא יחלוק עליו גם קצת מהם עושים הכרעות בדברי רז"ל באמרו שהוא מאמין בדברי פלוני הואיל שכך אמר אריסטו ואינו מאמין בדברי שכנגדו כיון שאפלטון סותרו ואין בשנים מהם הסכמה כי בא אחר ומכריע באופן אחר וכל אחד עושה תורה ואמונה לעצמו ושוקל בדעתו במה יאמין ובמה לא יאמין. הלזה תאמר שהם סתרי התורה שנתנו מפי הגבורה חלילה להאמין ככה

שאלתיאל והלא גם בספרי המקובלים יש כמה דברים זרים ומנגדים אל השכל ואני שאלתי עליהם אל החכמים המקובלים ואין משיב לי דבר הגון מתיישב בלב איש חכם ולפעמים יגדל התימה ויתוספו קושיות אחרות על תשובתם יותר ממה שהיו בתחילה

יהוידע אמת שיש דברים בחכמה הזאת שלא יבינם אלא המעמיק בתוכיות החכמה וכמ"ש בזוהר לאו כל מוחא ומוחא סביל דא אלא אינון חכימין קדישין. אמנם שאר רוב ענייני החכמה מובנים הם לי שום זרות למאן דעייל ונפיק ואם יראו זרים ומנגדים בעיני מ' שלא עסק בחכמה הזאת אין זה אלא מפני חסרונו שלא קרא ולא שנה ההצעות הקודמות לה. כי בודאי שאיש כזה אף אם יהיה חכם ומעיין בעמקה של הלכה אם יקח בידו איזה ספר של קבלה לא יוכל להבין הדברים על בוריים וגם אם ישאל עליהם לא יוכלו לבארם לו ולהעמידו בהם על רגל אחד. כי צריך תחלה ללמוד החכמה כסדר הראוי ונכון ואם ירצה להקשות קודם שילמוד התחלותיה ועיקריה לא יבין מעולם ואין ענין זה נוהג דוקא בחכמת הקבלה אלא ה"ה בכל שאר החכמות וכמ"ש הרמב"ם במורה ח"א פל"ד דהמעיינים בחכמות בלי הצעות יתחדשו להם ספקות וקושיות שלא יוכלו להתירם וישארו בבהלה ובדעות מזוייפות ע"ש שהאריך ובהקדמת פירושו על המשניות הביא משל נאות וז"ל והנני נותן לך בו משל מבואר כגון שנשאל לאיש מאנשי חכמת הרפואה והחשבון והנגון ומהיר בחכמת הטבע ונבוב ומשכיל והוא נעור וריק מחכמת התשבורת וחכמת הכוכבים ונאמר לו מה אתה אומר באיש שהוא טוען שגוף השמש שאנו רואים כאילו היא עגולה קטנה ויאמר שהוא גוף כדור וגודל הכדור ההוא כגודל כדור הארץ מאה וששים וששה פעם ושלשה שמיני פעם וכדור הארץ שבמדתה עשינו כל המדות האלה כדור שיש בהיקפו כ"ד אלף מיל ויהיה על הדרך הזה מגיע לדעת כמה מילין יש במדת גודל כדור השמש אין ספק שהאיש ההוא זך הרעיון אשר השכיל מן החכמות כל מה שאמרנו לא ימצא בנפשו מקום לקיים זאת האמונה וכל זה דבר רחוק בעיניו בלי מושג והטענה השכלית תבא לו בתחילת המחשבה שהטענה הזאת בטלה כי איך אפשר להיות האדם על מקום כפי זרת א' מן הארץ וידע שיעור גרם השמש והקפה ומדת שטחה עד אשר תהיה דעתו כוללת אותה כמו שהוא כולל מדת חלק מחלקי הארץ ועוד יאמר איך אפשר זה והנה גרם השמש בשמים בתכלית המרחק ואפי' ראיית גרם השמש על נכון א"א לנו ולא נשיגהו אלא זיוו בלבד ואיך יגיע האדם למעלה שיוכל למדוד אותו וידקדק אותו בשלשה שמיני פעם. זה דבר שוא שאין כמוהו ולא יהיה בלבו ספק על היות זאת הטענה בטנה ושלא תוכל להיות אבל כשירגיל נפשו בלימוד ספרי המדות וחכמת מה שהוא ראוי בתבנית