שומר אמונים מ

הוא חד ולא בחושבן אנת הוא עילאה על כל עילאין סתימא על כל סתימין לית מחשבה תפיסה בך כלל וכו' ובזוהר חדש (דף נ"ה) כל מחשבתין לאן למחשב ביה ולית חד מנייהו דידע לאשגא ליה וכו' הוא תפיס בכל מחשבתין ולית מחשבה ידיעה ביה וכו' ע"ש. וא"ת דבר"מ פרשת בא (דף מ"ב) אמרו כי הטעם שהוצרך להאציל הנאצלים הוא בגין דישתמודעין ליה במדות דיליה. ואם כן משמע שהוא מושג ונודע מהותו על ידי הספירות הא ליתא ודאי כי מה שאמרו בגין דישתמודעין ליה אינה ידיעת מהותו כי זה נעלם הוא ובלתי מושג אחר הבריאה אבל היא ידיעת קצת גדולתו על ידי פעולותיו כי על ידי האצילות נגלה ונודע אלינו עוצם גדולתו והשגחת ממשלתו בכל העולמות וסדור הנהגתו. כי על ידי ספירות יפעול הא"ס השינויים וישגיח בעניינים חולפים ולא ישיגהו מזה שינוי כלל ח"ו. מה שלא היה אפשר בלתי אצילות הספירה. וכן כמה וכמה פנות התורה שא"א להעמיד אותם אלא בהם כאשר ראינו החוקרים כי מפני הרחקת הריבוי והשינוי וההפעלות מהא"ס. נעלם מהם אלהותו ומכחישים השגחתו וכמה עניניים שאין ראוי להעלותם בכתב ולא כאלה חלק יעקב המאמינים במציאות הספירות כי על ידיהם יצדקו ויבנו עיקרי התורה ופנותיה. ומפני זה הוא שאמרו דהוצרך האצילות בגין דישתמודעין ליה כי אפילו השגת פעולותיו והשגחתו לא יושג ולא יתגלה כי אם על ידי הספירות כנזכר. אמנם השגת מהותו הוא נמנע מכל הנמצאים עליונים ותחתונים כי כל השכלת הנמצאים אינה אלא לידע פעולותיו דהיינו שהכתר משכיל להשיג עצמו והנפעלים ממנו באמצעות כח הא"ס השופע בו וכל שאר הנמצאים כמו כן כל השגתם הוא בפעולות הא"ס. ואין מי שיכיר אמיתת הפעולות ומציאותם כפועל עצמו ואחריו ירדו ההשגות כפי רדת הנמצאים וגם הידיעה בחיוב מציאותו יגדל או ימעט כי אנו נדע חיוב מציאותו מהכרח א' או שנים: והמלאכים יחייבו מציאותו ממאה הכרחיות והמתעלים עליהם מאלף והמתעלים עליהם ממאה אלף. ועוד אנו נחייב מציאותו מכח אלו הפעולות הגשמיות שהם פחותות בערך הנפלאות העליונות והעליונים יחייבו מציאותו מצד הפלאים העליונים והנמצאים המשובחים. ולכן יקבע חוזק דבקותם באמונתם דבקות נפלא בתשוקה חשובה ויתעדנו בהשגה ההיא תכלית עידון. נמצא דעם היות שנשוה כולנו באמונה הכוללת שנדע שיש אלוה לא ישתוו כלם בחיוב ידיעה זו ואינו דומה מי שיכיר הגלגלים והנמצאים הגשמיים לבד. ויכריח מתוכם מציאות האלוה למי שיכיר פרטי הנמצאים של עולם העשיה ועולם היצירה ועולם הבריאה ועולם האצילות ומתוכם יחייב מציאותו יתברך שמו כי זה יחייבנו חיוב נפלא. אמנם השגת עצמותו ומהותו אין מי שישיגנו כלל וכבר האריך בכל זה הרמ"ק זלה"ה בס' אלימה עיין כל חמר א' פ"ג. וכן כתבו כל שאר המקובלים זלה"ה הרי הוכחתי ממאמרי הזוהר כל הששה עיקרים הנזכר. ואתה שאלתיאל ידידי כתבם על לוח לבך כי הם עיקרים גדולים שחייב להא ין בהם כל הבא לקבל עליו עול מלכות שמים. והכופר באחד מהם אין לו חלק באלהי ישראל ובתורתו ולכן צריך להיות בקי בהם ובכל הנמשך מהם

שאלתיאל נפשי צהלה ושמחה בדבריך המאירים כאור החמה במציאות הבורא ותולה ארץ על בלימה ובשאר העיקרים המסתעפים ממנו שהם פנות התורה והחכמה ועתה אשאלך שתודיעני תכלית כוונתו בבריאת העולמות כי בלי ספק א"א לומר שלריק וללא תכלית פעל הא"ס כלל המציאות ואע"ג שראיתי שהאר"י זלה"ה בסא"י ענף א' עמד על החקירה אני בעניותי לא ירדתי לסוף דעתו כי הוא כתב דסיבת בריאת העולמות היתה לפי שמוכרח הוא שיהיה שלם בכל פעולותיו ובכל השמות של גדולה ומעלה וכבוד. ואם לא היה מוציא פעולותיו וכחותיו לידי פועל ומעשה לא היה כביכול נקרא שלם וכו' ודבריו סתומים לא הבנתי אותם כי לכאורה משמע מדבריו שהא"ס הוא יותר שלם עם העולם. ממה שהוא לבדו. וזה א"א לאומרו כי הלא הא"ס הוא שלם בעצמו ואינו צריך לזולתו כלל כי הוא לא קנה שום שלימות ותועלת משום נמצא וכמו שאמרת בעיקר הרביעי. ולכן נא הודיעני כוונתו: יהוידע כוונת האר"י זלה"ה היא לומר דתכלית הבריאה היתה כדי להיטיב לזולתו כי להיות שהא"ס הוא הטוב המוחלט אשר ההטבה דבר עצמי לו לכן ברא העולמות כדי להיטיב ולהועיל לזולתו ולפי שעדיין יש לשאול לא ימנע מהחלוקה אם בהגעת התועלת לזולתו היה לו תועלת א"כ הועיל לעצמו בהועילו לזולתו והיה א"כ חסר והבריאה משלמת אותו ואם לא היה לו תועלת בהועילו לזולתו שבה השאלה למה א"כ הועיל וברא העולמות לזה ביאר האר"י זלה"ה דסיבת הבריאה היתה כדי להיות כביכול נקרא שלם בפועל ורצונו לומר שלא היתה הבריאה להשיג תועלת ושלמות שהיה חסר ממנו אלא כדי להוציא לפועל שלמותו והענין כי התכלית בפועל יאמר בשני פנים הא' שפועל להשגת תכלית שהוא חוץ ממנו כגון המשתדל בפעולותיו להשיג עושר וחכמה או איזה שלמות שהיה חסר ממנו ומזה הצד א"א לומר שהיתה תכלית הבריאה שהרי אין הא"ס חסר שום שלמות כי כל השלמיות הם בו והם עצמו בלי ריבוי כידוע וא"כ לא פעל כדי להשיג שלמות שהיה חסר ממנו והצד השני הוא שתהיינה פעולות הפועל