שומר אמונים ל

אומרים שמים נבראו תחלה כדכתיב בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ וב"ה אומרים הארץ נבראת תחלה שנאמר ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים ורשב"י אמר שניהם נבראו בבת אחת שנא' קורא אני אליהם יעמדו יחדיו. הרי ג' דעות חלוקות בענין זה וכלם דברי אלהים חיים הם כי ב"ש אומרים שמים נבראו תחלה דבריהם אמיתיים בעולם הנקודים ששם יצאו הספירות כסדרן חסד תחלה ואח"כ גבורה ואח"כ ת"ת הנקרא שמים ומלכות הנקרא ארץ באחרונה וב"ה שאומרים ארץ נבראת תחלה דבריהם אמיתיים בעולם העקודים כי שם יצתה תחלה מלכות הנקרא ארץ ואח"כ ת"ת הנקרא שמים ורשב"י שאמר שניהם נבראו בבת אחת דבריו צודקים בעולם הברודים ששם נתקנו שניהם יחד כידוע. הרי כי אלו ואלו דברי אלהים חיים הם. גם מחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע אם בתשרי נברא העולם או בניסן שורש מחלוקתם הוא על כניסת מוחי זעיר ונוקבה בת"ת של בינה דמר סבר דבזמן הבריאה קדמה בחינת ניסן לשל תשרי ומר סבר להיפך וכלם דברי אלהים חיים הם. כי מר מיירי בסוד הנשמות ומר מיירי בסוד העולמות כמפורש בכתבי האר"י זלה"ה וכן נחלקו רב ושמואל במסכת ברכות מר סבר פרצוף היתה ומר סבר זנב היתה והכל אמת בבחינות שונות כידוע מדרושי האר"י זלה"ה. וכיוצא בזה הוא בשאר העניינים שנחלקו רז"ל הכל הוא אמת ויציב לפי המקום והזמן או העולם והבחינה ודע כי אפי' בדברים שנאמרו בגמרא שנראין דברי מותר ושלא בדקדוק אין הדבר כן אלא יש בהם פנימיות ורמז עצום. כגון הא דאיתא בב"ק (דף ט"ל ב') ת"ר שור חרש שוטה וקטן שנגחו ר' יעקב משלם חצי נזק ופריך רבי יעקב מאי עבידתיה אלא אימא ר' יעקב אומר משלם חצי נזק עכ"ל ומי שלא ידע הסוד שרמזו באמרם רבי יעקב משלם יתמה ודאי ויאמר דקארי לה אמאי קארי לה הלא התירוץ פשוט כי איך יעלה בדעת להבין דר' יעקב משלם חצי נזק אבל האמת הוא שכוונו להעירנו על סוד נסתר ואין כאן מקום לדברים הללו כלל העולה כי כל דברי רז"ל הם אמיתיים ומצודקים באין נפתל ואין עקש. ולא יבין אותם בעצם. אלא מי שמילא כרסו מהקדמות חכמי האמת זלה"ה

הצעה שניה ידוע הוא ומפורסם הדבר כי סיועים רבים היו להם לרז"ל חכמי המשנה והתלמוד על פירוש דברי תורה וענייני החכמות הרמוזות בה האחד הקבלה שקבלו מפי רבותיהם דור אחר דור עד מרע"ה. עוד היה בהם רוח נבואיי וסיוע אלהי וכמ"ש בפ"ק דבתרא (דף י"ב) מיום שחרב בית המקדש נטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לחכמים וכו' תדע דאמר גברא רבה מילתא ומתאמרא הלכה למשה מסיני כוותיה וכו' יעו"ש. ועוד היה להם מדרגה אחת ממדרגות רוח הקדש קראו אותה בת קול כדגרסינן בסנהדרין (דף י"א) ובסוטה (דף מ"ח) ת"ר משמתו נביאים אחרונים חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקדש מישראל ואעפ"כ היו משתמשים בבת קול פעם אחת היו מסובין בעליית בן גוריא ביריחו נתנה עליהם בת קול ואמרה יש בכם אדם אחד שראוי שתשרה עליו שכינה כמשה רבינו אלא שאין דורו זכאי לכך נתנו חכמים עיניהם בהלל הזקן וכשמת הספידוהו אי חסיד אי עניו מתלמידיו של עזרא ושוב פעם אחרת היו מסובים בעלייה ביבנה ונתנה עליהם בת קול מן השמים ואמרה יש כאן א' שראוי שתשרה שכינה עליו אלא שאין דורו זכאי לכך נתנו עיניהם בשמואל הקטן וכשמת הספידוהו אי חסיד אי עניו תלמידו של הלל אף הוא אמר בשעת מיתתו שמעון וישמעאל לחרבא וחברוי לקטלא ושאר עמא לביזא ועקן סגיאן עתידין למיתי על עלמא וכו' ע"ש ובפ"ק דעירובין א"ר אבא אמר שמואל ג' שלים נחלקו ב"ש וב"ה הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו יצאתה בת קול ואמרה להם אלו ואלו דברי אלהים חיים והלכה כב"ה וכן בכמה מקומות מהתלמוד תמצא יצאתה בת קול. עוד היתה להם אחר החרבן מדרגה אחרת קרובה לנבואה והוא לדבר פה אל פה עם אליהו ז"ל אשר היה מתגלה אל קצתם הראוים לראותו ולדבר עמו והיה מלמדם דינים ומצות כדאיתא במציעא (דף קי"ד) אשכחיה רבה בר אבוה לאליהו דקאי בבית הקברות של גוים א"ל מהוא שיסדרו בב"ח א"ל גמר מיכה מיכה מערכין וכו' ע"ש ובברכות (דף כ"ט) א"ל אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא לא תרתח ולא תחטא לא תרוי ולא תחטא וכשאתה יוצא לדרך המלך בקונך וצא ע"כ ובכתובות (דף ק"ו) איתא דרב ענן חיבר ב' ספרים ממה שלמדו אליהו ז"ל אמנם לא היה מתגלה אלא לחסידים כדאמרינן בתלמוד ירושלמי סוף פ"ח דתרומות דהוה אליהו ז"ל רגיל להתגלות לריב"ל ומשום עובדא דעולא בר קושב לא איגלי ליה וצם כמה צומים ואיתגלי ליה אמר ליה ולמסורות אני נגלה א"ל ולאו משנה עשיתי א"ל וזו משנת חסידים ע"ש ובגמ' דילן בכתובות (דף ס"א) איתא אבוה בר איהי ומנימין בר איהי חד ספי מכל מינא וחד ספי מחד מינא מר משתעי אליהו בהדיה ומר לא משתעי אליהו בהדיה וכו' ע"ש וכאלה רבות בתלמוד שהיה אליהו ז"ל נגלה אל החכמים למען יוכלו לבאר דברי התורה וסודותיה כדי להחיותינו בגלות