שומר אמונים כה
Shomer emunim 25 · שומר אמונים · free full Hebrew text
Open in the reader →האין סוף ע"י ס' א"ק הוא מקושר בעולם האצילות כנשמה בגוף ועולם האצילות בכללו הוא שיעור קומה דמות אדם אחד. כי כמו שגוף האדם הוא שיעור קומה שנבראו בו אברים כדי צורך פעולתו כגון אבר שבו יראה ואבר שבו ישמע וידבר ויריח. ויקח ויתן ויעשה ויהלך ויהרהר ויכעוס וירחם וכל שאר הפעולות שבאדם כמו כן האדם הנאצל הוא שיעור קומה וכחות רוחניות כדי צורך הפעולה להנהגת הנמצאים כלם. ואין שום ספירה או בחינה שלא יהיה צורך פעולה כי יש בזו מה שאין בזו ותפעל ספירה זו מה שלא תפעל זו וכמו שבאדם עיקר הפעולה תהיינה תלויות בנשמה ולא באברי הגוף כי לא תהיה פעולת היד תלויה בחומר היד שהרי כמה וכמה יש להם ידים ואין להם כח פעלות' מפני שאין החיות והנשמה מתפשטת ביד ההוא א"כ נמצא עיקר הפעולה תלוי בנשמה המאירה ביד ההוא כמו כן הוא הענין בספי' שהם כדמיון גוף אל הנשמה שהוא הא"ס המאיר בהם ונותן להם כח לפעול דבר ותמורתו וכמו שהאדם שינוי הפעולות תלוי באברים ולא בנשמה. כי נפש היד ונפש העין אחת היא מבלי שינוי ועכ"ז אין פעולתם שוות אלא הפעולות משתנות כפי מציאות האבר. שהעין פעולתו הראיה והיד פעולתו המישוש וכיוצא כמו כן באדם הנאצל השינויים אינם מצד הנשמה. כ"א מצד הכלים והספיר' ואפילו בהם אין השינוי בעצם אלא בערך התלבשה בעולם הבריאה והבריאה ביצירה והיצירה בעשיה ועל ידיהם יפעל השינוי
הרי לך ביאור סוד שיעור קומה שהכוונה היא לומר דכחות הפעולות וההנהגת האלהית המתגלות בעולם האצילות הם בדמות אדם א' ע"ד משל ובו מתלבש הבורא ע"י אמצעות א"ק כנשמה המתלבשת בגוף ועי"ז ממציא הנמצאים ומשפיעם ומנה גם בשיעור ובמדה. וגם עולם הבריאה הוא שיעור קומה שנייה דהיינו לבוש שני להנהגה וכן יצירה ועשיה. כי כל העולמות הם דמות וחותם זה מזה כדאי' בזוהר פ' יתרו דף פ"ב ב'. תאנא כגוונא דלעילא אית לתתא מנייהו וכן בכלהו עלמין כלהו אחידו דא בדא ודא בדא וכו' הרי שכל העולמות הם דפוס וצל זה מזה וכל הנמצא בעולם התחתון כמו כן ישנו בעולם העליון באופן רוחני ומשובח וז"ל הרמב"ן בפ' בראשית ודע והאמין כי ג"ע בארץ וכן עץ החיים ועץ הדעת ומשם יצא הנהר ויפרד לארבעה ראשים הנראים לנו כי פרת בארצנו ובגבולנו ופשון הוא נילוס מצרים כדברי הראשונים אבל כאשר הם בארץ כן יש בשמים דברים יקראו כן והם לאלה יסוד וכו' כל אלה דברים כפולים הגלוי והחתום בהם אמת עכ"ל וכמו כן הד' יסודות ארמ"ע שבארץ ישנם אפי' בעולם האצילות כי החסד הוא יסוד המים גבורה יסוד האש ת"ת יסוד האויר והמלכות יסוד העפר. וכיוצא בזה הוא בבהמות חיות ועופות ומתכות וכל דבר לכל יש שורש ויסוד למעלה וזה טעם האסור והמותר הכשר והפסול הטמא והטהור וכמו שכתוב כל זה בפרטות בספרי המקובלים וזיל קרי בהם אם אתה חפץ לדעת זאת החכמה כי להשכילך ענייניהם על רגל אחד אי אפשר אבל צריך זמן רב ושקידה בספרים וסייעתא דשמיא: שאלתיאל שש אנכי על אמרתיך כמוצא שלל רב שהם הרהיבוני והלהיבוני על ידיעת חכמת הקבלה ועתה ידעתי באמת כי האיש אשר מלא כריסו ממצפוני סתריה הוא לבדו הגיע אל תכלית השלמות האנושי ועל כן אחלה פניך שתסדר לי בקיצור סדר השתלשלות הנמצאות כדי שעם זה יהיה נקל לי ללמוד ולהבין מתוך ספרי המקובלים כפלים לתושיה
יהוידע גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה כי מצאת חן בעיני והנה דע כי הא"ס ממציא הכל מהאפס המוחלט ומוציא הנמצאות מהאין אבל ממנו ולמטה אין כח בהויות להוציא יש מאין אלא יתמצאו יש מיש ועיין בפי' ספר יצירה להראב"ד ז"ל דף מ"ג ותחילת הכל האציל הא"ס ממנו עלול א' הוא כתר עליון וכמ"ש הראב"ד ז"ל בתחילת הקדמתו לפי' ספר יצירה כי עלת העלות יתחייב ממנו כתר עליון שכל פשוט בתכלית הפשוטות עד שאין בינו ובין עלתו דבר אלא שזה עלה וזה עלול עכ"ל. וזה הכתר עליון הוא כתר אדם קדמון אשר הא"ס מתלבש בו מבלי אמצעי בסוד חוט הא"ס כמפורש בכתבי האר"י זלה"ה ואין הבדל בין זה הכתר למאצילו אלא ההבדל שבין עלה לעלול דהיינו כי כשם שהעלול מציאותו וקיומו תלוי בעלתו כך זה הכתר עליון תלוי בעלתו שהוא הא"ס משא"כ הא"ס שהוא אינו תלוי בזולתו כלל כי הוא מחוייב המציאות עומד בעצמו. זה הכתר של א"ק כולל כל הנמצאים בעצמו באחדות גמור לא בכללות שיהא מקבל שום חילוק ולא חיבור חלקיו אלא הוא ומציאותם שם הכל א' ומיוחד כי הוא פשוט בתכלית הפשוטות כנז' ולפיכך כתב האר"י זלה"ה שאין אנו יכולים לדבר כלל מזה הכתר של א"ק
ודע דקבלה בידינו ממרן האר"י זלה"ה דהכתר אינו במספר העשר ספי' כי חשבון הי"ס שבכל עולם מתחיל מן החכמה וכמ"ש בס"י אחת רוח אלהים חיים ולכן החכמה נקראת ראשית כי ממנה מתחיל כל עולם דאין העולם רק ד' יסודות שהם ד' אותיות הויה והם ד' ספירות חבת"ם אמנם הכתר הוא השרש לכל הי"ס. כי לעולם הכתר היא בחי' עליונה שאינה מכלל העולם ההוא דומה אל כתר אשר בראש המלך שאינה מכללות ראשו ועל כן אינה בכלל הספירה ובמקומה נמנה הדעת ועכ"ז