שומר אמונים יח
Shomer emunim 18 · שומר אמונים · free full Hebrew text
Open in the reader →לדוכתהא דדחיין לה לבר ותשתצי מההוא אתר דצרירא בצרורא דחיי דשאר נשמתין וכו' עד לא תעביד לך אורייתא אחרא דלא ידעת ולא אמר לך רבך עכ"ל עוד אמר שם (דף פ"ו ב') כתיב וזאת התורה אשר שם משה אשר שם משה אתה יכול לומר דלא שם משה אי אתה יכול לומר עכ"ל ראה מה מאד הזהירו אותנו מלתור אחרי לבבנו ומלבדות דברים מדעתנו לפרש בהם אח התורה וכ"ש אם בפירושו מכחיש הפנות ואמונות שקבלו רז"ל
וסוף דבר הנה עם היות שיש בספרי הפלוסופיא קצת דברים טובים בענין אמונת האחדות פשוט ושלילת הגשמות והריבוי וההפעלות והשינוי מ"מ לנו מקבלי התורה לא יספיק זה כי להשכלת התורה ומצותיה צריכין אנו לדעת סוד מציאות והשתלשלות העילות האמצעיות שהם הספי' מהא"ם ית"ש מפני שרוב גופי העבודה תלויים בידיעת מציאותם וסדר קשרם ויחודם על ידי המצות והתורה ולא יוכל שום אדם לעבוד את ה' העבודה השלימה עד בואו אל תכונת ידיעת החכמה הזאת ועל ידה ישיג וידע סוד ההנהגה האלהית ומדרגות המלאכים והנשמות וסודות הגלגול ומציאות השדים והקליפות וסודות ג"ע וגיהנם ופרטי' אחרים אשר לא ראו אור כל חכמי הגוים הקדמוני' ולנו עם סגולה אשר קבלנו אלהותו ותורתו בסיני וחוייבנו להגות בה יומם ולילה מפני שהכל נכלל ורמז בה נשתלשלו קבלתם מפי אבותינו ורבותינו הקדושים וחסידי עליון דור דור לאנשי אמונה יחידים שרידים אשר ה' קורא
גם ע"י החכמה הזאת ישתלם האדם במצות אהבת ה' ויראתו ו כי הפשטנים שאינם יודעים גודל רוממות אלהותו והבדלו משאר הנמצאים אינם יכולים להשיג כ"א יראת העונש שהיא יראה גרועה אבל העוסק בחכמת האמת יקיים פנימיות המצות שהיא יראת הרוממות וכשיתבונן בגדולתו ורוממותו אזי יירא ויפחד שמא לא יקרבוהו ולא יקבלוהו בהיכל המלך להיות ממשרתיו ורואה פניו ולזה ישמור עצמו שלא יפול בו מום ושום דופי פן מחמתו יוציאוהו מהיכל המלך ויוסיף קדושה וטהרה על נפשו ויקשט אותה במעשים הרצויים לפניו ית' ויעיין תמיד בכל דרכיו להדמות בהם אל המלך וכמ"ש והלכת בדרכיו וכן ע"י חכמה זו יוסיף אומץ במצות אהבת ה' שיאהבהו אהבה עזה מאד עד שתהא נפשו קשורה באהבתו תמיד ולא יפריד מחשבתו ממנו בשום רגע כענין שנאמר שויתי ה' לנגדי תמיד יתלוו אל העובד ה' על דרך הקבלה כמה מעלות טובות יותר מהעובד ה' דרך הפשוט. כמו שיתבאר זה למי שהעמיק בחכמה
שאלתיאל שמחתי מאד בדבריך אשר באמת הם רצויים ומתקבלים אל הסברא והדין עמך בלי ספק כי כדי להאמין באמונת אחדות הפשוט לא יספיק לנו מה שכתוב בתלמוד לפי ששם לא נתכוונו רז"ל לבאר עניינים הללו אלא כל מגמתם הוא להוציא הדינים במדות ובדרכים שהתורה נדרשת בהם וצריך לומר בהכרח דספרים אחרים היו להם בביאור סוד מעשה בראשית ומעשה מרכבה וסתרי התורה וכדמוכח נמי מהגמרא ולאומר דהן הם ספרי אריס"טו בחכמת הטבע וחכמת האלהות משחקים אותו לא נאבה להם ולא נשמע אליהם בסודם אל תבא נפשנו ובמחקרם אל תחד כבודנו. גם האומר דסתרי התורה שהיו ידועים לרז"ל וכבר נאבדו ונשכחו בזמננו זה מלבד דטענתו היא טענת שמא כי אין לו שום ראייה להוכיח שנשכחו. וא"כ בריא ושמא בריא עדיף הנה גם הוכחתי בטוב טעם כי אין זה אמת אלא הם נמצאים בידנו היום וזה מפאת הספרים שביד המקובלים ומפאת החכמים המפורסמים שהעידו על אמיתותם לכן אחלה נא פניך יהוידע אחי שתעמידני על עיקר דעותיהם של המקובלים בדברים ברורים ולא ברמזים כמנהגם ותכריח לי בראיות שכליות המתקבלות על הל כל פרט ופרט מהחכמה הלזו ובזו אדע כי מצאתי חן בעיניך
יהוידע דבר גדול שאלת ממני אחי שאלתיאל ואין בידי לעשותו כי הוא דבר בלתי נהוג אצל המקובלים. כי מספיק להם מה שנתאמת אצלם דסתרי התורה שבידם הם מקובלים מחכמים קדושים ונאמנים ואינם מביאים טעמים וראיות שכליות לקרב אל השכל הסתרים ההם מדאגה מדבר פן היום או למחר יבא אחד ויסתור הראיה. ונמצא מוציא דבה על הקבלה. כי יחשוב שהם המציאום עפ"י אותם הראיות. לכן הניחו הדברים כמו שהם הקדמות והנחות מקובלות. כי דברי קבלה אינם צריכים ראיה אמנם עכ"ז אשתדל לתת את שאלתך ולעשות את בקשתך ברוב עיקרי ויסודות החכמה הזאת
שאלתיאל א"כ איפוא אשאלך והודיעני מה צורך להאמין שיש שם ספירות כי אני אומר שאין שם אלא האלוה הפשוט כשרצה ברא את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם
יהוידע כל מי שנתבאר לו ענין אחדות הא"ס איך הוא וכי הוא מסולק מהתוארים. והשינויים וגדרי הגוף יתבאר לו בלי שום ספק שאין מקום לתורה ולמצות ולתפלות ולקרבנות בלתי