שומר אמונים יז

על כתבי הקדש דברים אשר לא כן ולא עלו על לב אומרם מעולם. עוד אמר וז"ל ודע כי דבר זה היה מקובל אצל הראשונים כלם יחדיו ולא היה אחד מהם מכחש בו כי אומרים היו כי הקב"ה עושה אותות ונוראות ע"י הצדיקים כמו שהוא עושה ע"י הנביאים ומראה את הצדיקים מראות נוראות כדרך שהוא מראה את הנביאים וכו' וכשצמח רב שמואל גאון וכיוצא בו שהרבו לקרות בספרי יונים מכחישים בכל מעשה שנ' בו שנעשה נס לצדיקים וכו' ואשר יתעסק בדברים ההם יסיר מעליו יראת שמים ויפסד באותם העניינים כי יסלק מעליו כל דברי תורה לגמרי ומזאת ההסרה יארע לבני אדם שישבש דעתם עד שלא יחושו לעזיבת התפילה ולשאר המצות ואם המתעסקים באותם דברים ודרכי הפלוסופיא יאמרו לך כי היא דרך סלולה ובזה ישיגו לידיעת הבורא לא תשמע ולא תאבה להם ודע באמת כי יכזבו לך ולא תמצא יראת חטא וזריזות וענוה וטהרה וקדושה אלא באותם המתעסקים במשנה ובגמרא עכ"ל רבינו האי גאון ז"ל גם הרשב"א בתשובה סי' תי"ד האריך בגנות לומדי הפלוסופיא. והרא"ש בתשובה כלל נ"ה. והריב"ש בסי' מ"ה והשר הגדול החכם הרופא הר' יהודה ן' אלפכאר כתב לרד"ק בזה הלשון יאמר נא קמחי ששמו צמח מתי ניתנו מקראי קדש להדרש במדות החכמה היונית וילכו אחורנית ומתי נחה ארם על אפרים ותעלה ותצא מרכבה ממצרים. לא כן הדבר כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים והאריך עוד ע"ש וכן כמה מהאחרונים שאסרו ללמוד הפלוסופיא ודחו אותה בשתי ידים

יהוידע גם אנכי לא אמרתי שדרך הפלוסופיא הוא דרך סלולה ח"ו ואדרבה כבר רמזתי לך (לעיל סי' י"ג) גודל עיקשותם במיאונם לקבל דברי רז"ל אבל האמת אגיד לך כי יש בפלוסופיא קצת דברים אמיתיים ומקובלים אצלנו מפי המקובלים כגון מה שכתב בעל הפליאה (דף י"ט ע"ב) וז"ל השמר מג' דברים ריבוי פירוד וגשמות עוד כתב שם וז"ל הא"ס אינו מוגבל וכיון שאינו מוגבל אין חוץ ממנו ואינו משתנה וכיון שאינו משתנה אין לו סוף וכיון שאין לו סוף אין לו חקירה וכיון שאין לו חקירה אין לו ראשית וכיון שאין לו ראשית אין לו אחרית הוא האלוה ית'. עוד כתב שם שהא"ס הוא שלימות בלתי חסרון ע"ש ועיקרים הללו הובאו ג"כ בשאר ספרי המקובלים באריכות ובכל זה הסכימו החוקרים באלהיות והוכיחו בראיות מופתיות דצריך לסלק מאלוה הגשמות והריבוי והתפעלות והשינוי ונמצא שגם הם מסכימים ומאמינים באחדות פשוט ולכן לא נתרעמתי עליהם בפרט הלז כמו שנתרעמתי על החכמים התלמודיים שבזמננו ומטעם זה אמרו בזוהר פ' פקודי (דף רל"ו) על פסוק אשר אין בה מום דא מלכות יון דאינון קרבין לארחי מהימנותא ופירש הרב מוה"רם ריקאנטי ז"ל שהם הפלוסופים שקדמו לאריסטו כי בקצת דבריהם נוטים לדברי רז"ל. אבל אמת הוא שיש בספרי הפלוסופים כמה דעות מזוייפות וכפירות אשר מפני כך אסרו לקרוא בהם וגם בזוהר פ' משפטים (דף קכ"ד) אמרו כן וז"ל ר' חייא אמר ושם אלהים אחרים לא תזכירו דא מאן דיתעסק בספרין אחרנין דלא מסטרא דאורייתא לא ישמע על פיך דאסור אפילו לאדכרא לון ולמילף מינייהו טעמא כ"ש על אורייתא עכ"ל והנה הפלוסופים אין להאשים אותם על דעותיהם המזוייפות כי הם עם אשר לא נחלו תורה ולא נבואה. וכמ"ש הרשב"א בסי' ט' אבל האשמה תגדל בקצת אנשי אומתנו אשר רצו להסכים דעות התורה והנביאים אל דעות הפלוסופים ובעבור זה סתרו והרסו כמה אמונות ופנות התורה מפורשות מפי רז"ל שקבלום מהנביאים בשביל שהפלוסופיא מכחשת ומנגדת אותם כגון ענין הכשפים ומציאות השדים וענין הקמיעות והפעולות ע"י שמות הקדושים ובפרט בענין ההשגחה ובענין מהות הנפש ועונשה כתבו דברים שאסור לשומעם ובעו"ה ע"י הצרעת הזאת שפשטה בקצת אנשי אומתנו נתמעטה האמונה מבינינו כי האנשים האמיתיים המקובלים בה תמכו בפלך השתיקה שלא לפרסם האמת כי היו צריכין תחילה לבטל השקר ולסתום פי כת המדברים האלה וכמ"ש הרב הגדול הרמב"ן ז"ל בפרשת אחרי מות וז"ל ולא אוכל לפרש כי היינו צריכין לחסום פי המתחכמים בטבע הנמשכים אחרי היוני אשר הכחיש כל דבר זולת המורגש לו והגיס דעתו לחשוב הוא ותלמידיו הרשעים כי כל ענין שלא השיג אליו הוא בסברתו איננו אמת עכ"ל ושפתים ישק

ובאמת תמיהא נפלאה היא מאנשים הללו מי התיר להם לפרש התורה על פי סברות והקדמות הפלוסופים ולהכחיש פירושם של רז"ל ואיך לא השגיחו על מה שאמרו רז"ל כל המגלה פנים בתורה שלא כהלכה אע"פ שיש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעוה"ב ופוק חזי מ"ש בזוהר פרשת יתרו (דף פ"ז) ר' יצחק פתח אל תתן את פיך לחטיא את בשרך כמה אית ליה לבר נש לאזדהרא על פתגמי אורייתא כמה אית ליה לאזדהרא דלא יטעי בהו ולא יפיק מאורייתא מאן דלא ידע ולא קביל מרביה דכל מאן דאמר במילי דאורייתא מאן דלא ידע ולא קביל מרביה עליה כתיב לא תעשה לך פסל וכל תמונה וקב"ה זמין לאתפרעא מיניה בעלמא דאתי בזמנא דנשמתיה בעיא למיעל