ספר הזכרונות עה

ונראה הכונה שיועיל השגרת הלשון לבוא לידי השגה אמיתית, ובהקדמת ספר צל"ח על מסכת ברכות] מביא בשם חכם אחד כי ידיעת קבלה הכתובה בספר הוא על דרך ידיעת התינוק אותיות הא"ב שיועיל לו אח"כ כשילמדוהו עי"ז להבין בספרי' וכן ענייני הקבלה הנודעים הם רשומים ורמזים דוגמת אותיות הא"ב יועילו לנו לעתיד לדעת עי"ז האמת כשיוסר החומר המבדיל ע"ש, ואפשר שיהי' כן שיועיל ידיעות הללו הקודמות קצת ואע"פ שעל האמת אז לעתיד יתגלה ידיעת היחוד האמיתי שהוא שורש המכוון בחכמה זו אז לעין כל וראו כל בשר יחדיו בראיית שכלם השגת האמת לאמיתו כמות שהוא וכבר אמרנו שאין חילוק בדרך וסגנון המראה ובלתי ספק תהי' אז המראה היותר ברורה, מ"מ אפשר יהי' איזה תועלת בידיעות הללו אז לענין סגנון הראי', ואולם מן הצד הזה אין לנו להטיל שום חיוב לחובה או למצוה על האדם לעסוק בהם, ודי בזה בקריאה בספר הזוהר אשר הוא לרז"ל התנאים ואמוראים שיש בדבריהם ובלשונם קדושה יתירה הרבה מבדברי הבאים אחריהם אע"פ שג"כ דברו ברוח הקודש, ובענין הכונות במעשה המצות והתפלה יראה ודאי שאין ראוי כלל לכוין על דרך הכונה הכתובה בספרים באין מבין הדברים לאמיתן ומה בצע בזה ואיני מוצא בו סרך מצוה או תועלת, וכל זה לקורא בהם דרך קריאה בעלמא אבל הבא להתבונן בהם דרך הסברא בדרישה וחקירה הרי זה עובר על, אזהרת חכמים במופלא כו', ואע"פ שאמרנו שיש דרך המוסבר מעניני הסודות לכל לב מבין והוא בכלל מעשה בראשית שחקירתו מותרת ומצוה לכל חכם ומבין מדעתו ואינו מכלל סתרי תורה, זהו כשחוקר בנגלה לו לדעת חכמתו ית' במעשה בראשית ובבריאת נבראים מכירים יחודו, ובפרק אין דורשין (י"ג.) מפורש דמעשה בראשית ומעשה מרכבה הם ב' עניינים נפרדים וסבי דפומבדיתא היו בקיאים במעשה בראשית ולא במעשה מרכבה, כי אין שייכות לזה עם זה ואע"פ שהסברת ענייני המרכבה לאוזן שומעת הוא מכלל מעשה בראשית, מ"מ נזכר שם מרב יוסף שהי' בקי במעשה מרכבה ולא במעשה בראשית, כי יש שנשמתו משורש עליון נורא שלא יוכל להבין הסברת הדברים לענין השגת הנבראים מצד שהם נבראים כי הוא דבוק ביחוד האמיתי, ומי שהוא יודע במעשה מרכבה ובמעשה בראשית הוא יוכל להסביר ענייני המרכבה דרך הסברא ללב מבין בדרך השגת מעשה בראשית, אבל מי שאינו משיג במרכבה והם מופלאים ומכוסים ממנו אם בא לחקור ולדרוש במרכבה הרי דורש במופלא ובמכוסה, וכבר העיד הרמב"ן כנזכר למעלה וכן שאר חכמי האמת כי אי אפשר להשיג בדרך הסברא, ורק מי שזכה להיות מצופי המרכבה הוא יוכל להסביר בדרך סברא אם הוא משיג במעשה בראשית ג"כ אבל לא להתבונן מעצמו בסברא בדברים מופלאים ממנו

ולפיכך צריך להתרחק מחבורי' המסבירים ענייני הקבלה על דרך החקירה מלבם, וכמו אותן שעירבו בה דברים מחכמי הפילוספיאה כגון ספר נובלות חכמה שכבר הזהיר ממנו הרמ"ז כמ"ש בשמו בספר שם הגדולים, וכן לדעתי ראוי להתרחק מספר בית אלקים וספר שער השמים שחיבר ר"א כהן אירורו שסבר בזה סברות מלבו ומה שהוציא מדברי פילסופי האומות הקדמונים ורצה לאחדם עם חכמת הקבלה המושגת בנבואה ורוח הקודש, ובכלל שלא לעיין בספר שלא ידע שמחברו הי' צופה ברוח הקודש בעצמו בידיעת ענייני הסודות ההם לאמיתן או שקיבל איש מפי איש ממי שצפה במרכבה, כי זולת זה אי אפשר לעמוד על דברים המופלאים ומכוסים ומושגים רק ברוה"ק להסבירם בשכל, אמנם בחבורים המסבירים עניינים ההם לאוזן שומעת על דרך האמת המושג להם מעצמם בדרך הצפיי' או מקבלתם מפי יודעי האמת, מאחר שהדבר מוסבר ומובן יפה למתבונן בהם הרי זה בכלל מה שהורשית התבונן שהיא ציווי להתבונן בה, ומי שמשכיל ע"פ דרכם ג"כ בסחרים הכתובים בספרים לבעלי הסוד בדרך ההתבוננות המושגת לשכל הרי זה