ספר הזכרונות סד

והסתר להם מצד החובה להסתירם רק מצד עצמן הן דברים נסתרים וכבושים ששכל כל אחד לואה להשיגם ולעמוד על אמיתתן, ומזה נלמוד כי כל הספרים שחברום חכמי הדורות האחרונים להסביר ענייני חכמת הקבלה שיהי' מובנים לשכל האדם ומושגים בלב כל רואה דבריהם אין אלו מכלל הדברים שהם כבשונו של עולם, ואע"פ שכל דבריהם דברי אלקים חיים והם אמת ודבריהם אמת, מ"מ כל השגה המושגת לכל אחד אף שלא נזדכך גופו וחומרו להיות נפשט מגשמיותו אינה אלא השגת המעשה בראשית דהיינו הכרת הנבראים שיש בורא, ואע"פ שהם דורשים במרכבה ומבארים ענין היחוד האמיתי מ"מ מה שהוא מובן וגלוי לשכל כל הרואה בספרתם אינו אלא השגת כיון דאמליכתי' וכו' שזכרנו, שע"י השגת כבוד מלכים חקור דבר הוא משיג זה בחקירתו ורץ לבו לפעמים כמו רגע לצפות ביחיד האמיתי ותיכף שב למקומו שהוא מה שהוא נברא ומכיר בוראו, שזה הוא מקומו ומדרינותו כל זמן שלא הפשיט עצמו מגשמיותו בהזדככות כל מחשבות מוחו ולבו ופעולות אבריו בלתי לד' לבדו

ומאחר שאמרנו דמאמר הכתוב שאל נא וגו' הוא ציווי ומצות עשה, א"כ חובה על כל אחד לקבוע לו עתים להתעסק בעניינים הללו, ובלבד בחבורים הידועים שמחבריהם היו אנשים גדולים ויראי ד' באמת שמתוכם הוא מכיר את מי שאמר והי' העולם כפי הראוי לו מצד מה שהוא נברא וישיג ג"כ יחוד האמיתי דרך אמונה עכ"פ על בוריו שזהו מצות אמונת היחוד, וא"כ כל זה אינו בכלל אזהרת אין לך עסק בנסתרות שהוא רק במופלא ממך מה שהם נסתרות מעיני השגתו, אבל מה שהוא מבין בשכלו זהו בכלל מה שהורשית התבונן והנסתרות לד' אלקינו הם כל המאמרים שבספר הזוהר ומאמרי האריז"ל כפי מה שהם שאומריהם אמרום מצד השגת הראיי' על דרך הנביאים, כמובן שכל דברי האריז"ל אינם מהשגת השכל כספרי האחרונים המסבירים דבריו רק מעין מראה יחזקאל במרכבה, ודברים הללו ודאי הן הם מעשי מרכבה וסתרי תורה שאין מוסרין לכל אחד, ומ"מ כבר התירו פרושים הדבר להדפיסן ולפרסמן ואין בדבריהם דבר ברור מה שהתירו לעצמן לעבור על דברי רז"ל המפורשים רק מה שמביאים מס' הזוהר דבסוף יומיא יתגלו הדברים (תיקו"ז ו') ומלבד שיש לשאול על זה מי הגיד להם למפרסמים שכבר הם בסוף יומיא שכיון הזוהר והנה אנו רואים שמעת שהתחילו לפרסם לרבים ספרי הקבלה עבר כבר יותר מש' שנה ועדיין בן דוד לא בא בעוה"ר, מלבד זה בזוהר לא התיר לדרוש ולפרסם כי דברי רז"ל באזהרותיהם הם קיימים לעד ולעולמי עולמים, רק אמר זה דרך מגיד עתידות שהוא עתיד להתגלות והיינו שיהיו הכל חכמים ומבינים מדעתן לא שיפרסמום, אם לא שנאמר דמ"מ מאחר שמן השמים עזרו לפרסם הדברים אפי' יהי' ע"פ שגגת חכמי ישראל סוף סוף כבר נתפרסמו ונתקיים דברי רשב"י שצפה ברוח הקודש שעתיד להתגלות בסוף יומיא שכיון ברוה"ק על מה שהם מפורסמים עכשיו בספרים דפוסים, וכיון שרשב"י התנבא למפרע על זה נתברר הדבר שבהיתר עשו, אבל אין זה בירור עדיין שעל התגלות הזה מפירסום הספרים לבד כיון רשב"י שהרי ספר הזוהר שעליו אמר דבריו ביחוד כבר נתפרסם בעולם זה קרוב לת"ק שנה ואין לקרותו בסוף יומיא, ונראה דכונתו ודאי על התגלות הבנת הדברים והשגתן בלבות כל או רוב בני אדם שדבר זה אינו אלא עד יערה עלינו רוח ממרום ובודאי אינו אלא בסוף יומיא ממש קרוב לביאת המשיח שיבוא במהרה בימינו, וכבר הרבה גדולי ישראל קראו תגר על זה ועד אחרון בדור שלפנינו ה"ר חיד"א בספריו ג"כ צווח ככרוכיא על פרסום כל ספרי קבלה בדפוס חדשות מעתה במדינתינו, ובאמת לא ידעתי מה נ"מ בין פרסומן בדפוס או בכתב יד והנה כבר נתפרסמו בכתב יד בכל המדינות וגם טרם נדפסו היו גלויים לכל אחד, ואך טוב הי' לפי דעתי מה שהי' ברצון מהרח"ו שלא רצה לתת להוציא כתביו מרשותו כלל, אבל הנה כל