ספר הזכרונות נח

וגדולתו ועד שיזדככו מחשבותיו ויזכה אל הטיול בפרדס שהוא השגת הדביקות במחשבתו בו ית' מעין מדריגת הנביאים וחסידים הראשונים והדומים להם, אבל ודאי לעולם אין העסק בתורה ומצות נחשב לשכחה ח"ו בהש"י, ואפי' בעוסק שלא לשמה כל שאינו שלא לשמה הגרוע שפירשו התוס' (ברכות י"ז. וש"ד) הרי אמרו חכמים (פסחים נ':) לעולם יעסוק אדם בתורה ומצות אפי' שלא לשמה שמתוך כו', אלא שהאדם צריך שישתדל לשמה אבל מ"מ גם בעוסקו שלא לשמה קרוי עוסק במצות הש"י, ואין קרוי שכחה אלא כשהוא לבלתי שמור מצותיו וכמו שנתבאר

[ב] שלא להעלות במחשבה שיש אלוה אחר, ועל זה הוא אזהרת לא יהי' לך וגו' לפי דעת רמב"מ, אבל רמב"ן בספר המצות [מל"ת ה'] כתב שהוא אזהרה על האומר אלי אתה ופרט אח"כ שאר עבודות ע"ש באורך, ומ"מ קושטא דבע"ז נענש אמחשבה כמ"ש בסוף פ"ק דקדושין] ואין עונשין אלא א"כ מזהירין (סנהדרין נ"ו:), ובספר יראים (סימן ח'] כתב ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשו עוד פירוש קשיות עורף חושב בלבבו שלא ליוצרו ומשעה שמחשב עובר בלא תקשו ע"כ, וצ"ל דקאי אע"ז דהא בשאר עבירות אמרו שם דמחשבה רעה אין מצטרף למעשה אם לא בעבר ושנה ואין הכתוב מדבר לרשעים דוקא, ולפי זה יש במחשבת ע"ז עשה ולא תעשה חוץ מאנכי, ורמב"מ בספר המצות [שורש ד'] כתב דהוא אזהרה כוללת על כל המצות, ורמב"ן לשם כתב כדברי בה"ג שהוא אזהרה לשמוע לדברי הנביאים וג"כ בענין ע"ז ע"ש וע"ל סי"ג דברי סמ"ק

והנה בזה אין צריך להזכיר לכשרי ישראל רק להודיע שבכלל אלהים אחרים אינו דוקא ע"ז מיוחדת רק איזה כח אחר שיהי' שיחשבנו לכת נפרד בפני עצמו, אפי' המאמינים בטבע שהוא כח נפרד הרי אומר שיש כח אחר חוץ ממנו ית', אבל באמת גם הטבע היא הנהגתו ית' ועי' בתשו' חכם צבי [סי' י"ח], וכן המזל מה דבמזלא תליא מילתא (מו"ק כ"ח.) הוא בכלל הטבע שהש"י יסד שיהי' הנולד במזל כך וכך ואין הקב"ה משנה הטבע והמזל אלא לצורך וע"י תפלה או זכות, ואו"ה שהם תחת המזל היינו שהש"י אין עושה בשבילם שינוי מכפי מה שיסד אבל מ"מ גם הנהגת המזל הוא ממנו ית', וכן כשפים שאז"ל (סנהדרין ס"ז:) שמכחישים פמליא של מעלה היינו כחות הטבע, וכך יסד הש"י שיהי' כח פעולות לשנות הטבע ע"י אותן פעולות ואע"פ שאסר הש"י אותן פעולות והעושה הוא נגד רצונו, והרע לבני אדם שיוכל לעשות הרע אף שהוא נגד רצונו, כי כך הוא רצונו ית' שיהי' אדם יכול לבחור ברע ברצונו ושרירות לבו, וכמו שהאדם בא על הערוה ומוליד ממזר ומשום דעולם כמנהגו נוהג ואין הקב"ה רוצה לעשות שלא יוליד כמשארז"ל (ע"ז נ"ד:) כך הפועל בכישוף הכישוף עושה פעולתו כמו שיסד ית' ובכך הי' רצונו שיהי' כח פעולה של כישוף בעולם ושיזהיר על זה ויהי' האדם בעל בחירה לעשות או שלא לעשות, וז"ש בפ"ק דחולין (ז') בענין הכשפים אין עוד מלבדו כתיב ושאני ר"ח דנפיש זכותי', הכונה דבאמת גם כח הכשפים הוא מכחו יתברך דאין כו' אלא שהש"י רוצה שיהי' כח כזה ואינו משנהו וכיון שכן ר' חנינא דנפיש זכותי' לצרכו ישנה הש"י אותו כח כמו שהוא משנה כחות הטבעים מפני הצדיקים כיון שהכל מכחו ית', וגם משז"ל (מו"ק ט"ז:) בענין מעלת הצדיקים מי מושל בי צדיק הקב"ה גוזר כו', ואמרו (ב"ב ע"ה:) עתידים צדיקים שיקראו בשמו של הקב"ה, ואז"ל (מגילה י"ח.) דיעקב נקרא אל שנאמר ויקרא לו וגו' ומי קראו וכו' ואמרו (שמו"ר פ' וארא) מלך בשר ודם אין עושה אחר כיוצא בו אבל הקב"ה כו' ומה הוא כו' אף הצדיקים כו', ואמרו (בר"ר פרשה ח') עם המלך במלאכתו וגו' אלו נשמותיהן של צדיקים שבהם נמלך הקב"ה בבריאת עולמו, ואמרו (בר"ר ר"פ כ"ז) גדול כחן של נביאים שמדמים צורה