עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › אוצר המלך

אוצר המלך רה

Otzar Hamelech 205 · אוצר המלך · free full Hebrew text

Open in the reader →

ב"ה קודם על מה אמרו אף, אבל הכא שמאי אמר שיעור בפני עצמו רק שהוא שיעור גדול משיעורו דהלל. שפיר היו יכולין להזכיר דבריו קודם ומה נין בא להוסיף. ושם בעדיות [משנה ט] דב"ה אומרים רק בשקל מעות וב"ש אומרים כל הסלע מעות. ג"כ שיעורם גדול ומוסיפין ואפ"ה הקדימו לב"ש וכן בכמה דוכתי. אבל י"ל בההוא דמשנה ג' הנ"ל לפי שאמרו שם דהלל אמר זה בלשון רבו לפי שהם דברי רבו בלשונו הקדימוהו לכבוד רבו. ועי' בתוס' חדשים בחגיגה שם בשם פר"ח העיר עוד מפ"א דאבות ע"ש. ומשם לא קשיא כלל דלא אמרו זה אלא היכי דפליגי אהדדי ונסדרו דברי מחלקותם יחד ואינו ענין להא דאבות כלל]. ואע"פ שיש שם בעדיות אח"כ עוד כמה דברים והלכות כיוצא בו דנזכר מקודם מחלוקת ב"ש וב"ה, ואח"כ דברי שמאי דמחמיר יותר מכולם ורמזם הרמב"ם בפירוש המשנה [שם סוף מ"ג] וע"ש שממלת בהן הא' עד מלת בהן הב' ט"ס הוא וכמו שכתבתי בגליון גמרא שלי] ע"ש והם שם משנה ח' [ומ"ש בפנים ובפירוש הרמב"ם ב"ש אומרים. כבר הגיה הב"ח דצ"ל שם שמאי אומר וכבפירוש הראב"ד שם. וכמבואר מדברי רמב"ם [סוף משנה ג'] הנ"ל. והוא מבואר ג"כ מעצמו דאיך יאמר בשם ב"ש דברים סותרים הקודם וכן הוא במשנה שבמשניות שם וסוף פ"ב דמע"ש מ"ד] ומשנה י' ומשנה י"א ע"ש. אבל הני דמשנה ח' ומשנה י' הם גזירות דרבנן ושמאי הי' מחמיר ביותר ולא נתקבלה גזירתו. וכדאשכחן כהאי גוונא בשבת [י"ד סע"ב. י"ז א'] דשמאי והלל גזרו ולא קבלו ואתו תלמידייהו כו'. וכיוצא בו ג"כ בע"ז [ל"ו א'] יעו"ש ובחולין וו' א"ן. ועיין בפסקי מהרא"י [וסו"ס רנ"ב] דמשום דלא היה אפשר הגזירה אז להתקבל וע"כ גם תלמידיהם לא חשו לה אז ע"ש. ואח"כ בדור תלמידיהם עמדו למנין איך יגזרו שיתקבל ונחלקו בזה. ובההוא דמשנה י' להמפרשים דב"ש מקילים טפי אינם כחולקים על רבם כיון דגזירתו לא נתקבלה והם ראו גם בדורם שלא לגזור כלל. והקדים במתני' מחלוקת ב"ש וב"ה שהי' לקבוע הלכה ודבריהם. נתקבלו כל אחד אצל הנמשכים אחריו ואח"כ דברי שמאי שנתבטל בימיהם. והני דמשנה י"א דברי שמאי הם בענין אחר שלא דברו מזה ב"ש וב"ה מקודם ואף שהוא אמר בלשון אף כו' דמוסיף חומרא ונזכר רק על שמו משמע דיחידאה הוא בזה מ"מ לא נזכר בדברי ב"ש דפליגי ונשנו דבריו באחרונה שבא להוסיף ענין מחודש. אבל האי דהכא דהוא פלוגתא בטומאה דאורייתא ואיך הי' ההלכה ואי ב"ש פליגי עלי' קשה מ"ש

[קנג] אבל באמת דברי שמאי בברייתא דנזיר שם הוא באופן אחי. דשם אמר אפי' עצם אחד משדרה או גולגולת מבואר דלא אמר אלא בעצם משדרה וגולגולת דוקא דמשום הכי מייתי הגמ' הברייתא (ודלא כמהר"י ברלין בגליון שם שכתב מ"ש דתניא משם דדברי ר"י ליתא במשנה ע"ש. ואי משום הא לא צריך לברייתא דלמאי דלאתי עלה שם לא צריך לדברי ר"י כלל והיל"ל משם דברי שמאי, דאע"ג דאיתיה במשנה מדבריו במשנה ליכא למיפשט מידי מה דבעי שם לשדרה וגולגולת דהוא רק מדברי שמאי דבברייתא] שם ע"ש מזה ג"כ ענין אחר שלא דברו ממנו ב"ש וב"ה כלל דהם מיירי משאר עצמות הגוף ובזה גם הוא מודה דצריך ב' עצמות דוקא כב"ש, ומייתי תחלה פלוגתא דבשאר עצמות שהם בכל הגוף ואח"כ דברי שמאי בשדרה וגולגולת, ומ"ש שם בגמרא דרבנן פליגי היינו רק מדנשנה זה משמו, דגם מב"ה אין כ"כ ראי' דפליגי אף דמצרכי רוב בנין או רוב מנין הרי שדרה וגולגולת עדיף כמ"ש בגמ' שם סוע"ב ע"ש. ועכ"פ הם לא דברו מזה כלל ועדיף מהני דמשנה י"א הנ"ל וע"כ שפיר מפרש ר"י דברי ב"ש ב' או ג' אעצמות וע"כ דברי ב"ה ברוב בנין או רוב מנין דוקא נ"ל. ותנא דמתני' פליג אתנא דברייתא בדברי שמאי. וע"כ במשנה אי אפשר לפרש דברי ב"ש אעצמות וע"כ מפרש רמב"ם דר"ל אמתים. וזה ענין אחר לגמרי דלא שייך לדברי שמאי כלל וד' ר"י בברייתא שם הוא אליבא דתנא דברייתא ואנן קיי"ל כתנא דמתני'

[קנד] וי"ל עוד דגם בדברי ב"ש יש שינוי לשון מהמשנה לברייתא. דבמשנה איתא בין מב' בין מג' ובברייתא דבגמ' שם איתא או מב' או מג' והחילוק בזה י"ל קצת כפי דקדוק משמעות הלשון דכשאמר בין משמע דהם שוים בעניינם ועצמותם וחלוקם רק מה שזה ב' וזה ג'. אבל כשאומר או או משמע דבעצמותם ג"כ הם שונים זה מזה, ובעצמות הוא כן דכשהרובע עצמות מב' היינו שהם עצמות גדולים וכל אחת חצי רובע. וכשהם מג' הם קטנים שכל אחת הוא רק שליש רובע דמלבד חלוקת מספרם ג"כ אין