אוצר המלך קפח

נפש אדם צ"ל מכה איש. ומ"ש בפעם ג' בס' זה לרבות קטנים ט"ס וצ"ל להוציא נפלים] דכאן אי אפשר לומר כן דהא אצטריך מכה איש להוציא נפלים משא"כ שם דגונב איש מיותר ע"ש, והוא ג"כ על פי דרכו וכתירוץ ב' דידי' שם הנ"ל דשם אי אפשר לומר למעט נפלים. ורמז לדבריהם אלו שם אח"כ על פסוק וגונב סוד"ה לפי. והנה בד' הרמ"מ לא מצאתי קושיא זו כלל ובתו"כ שם בסו"פ אמור [ריש פיסקא כ'] איתא באמת גם כאן מכה אשה מנין ת"ל מכה [ור"ל קרא דמשפטים וכמ"ש בקרבן אהרן] בין איש בין אשה ואח"כ דריש שם ג"כ ממכה איש להוציא הנפלים. ומבואר מזה כמו שכתבתי דאין צורך שיהי' הכתוב מיותר כלל. רק כיון דמכה דהתם מרבה הכל יש לקיים שניהם וכנ"ל וכן ממלת איש ואזדא כל הקושיותיו, ומ"ש הגור ארי' שם אחר כך דבמכילתא דדרשי' לרבות אשה שהרגה מקרא רוצח הוא עיין שם, לכאורה המכילתא מסייע לו כפי מ"ש הוא משם דמשמע דלא יליף ממכה. אבל באמת המעיין שם בלשון דמכילחא רפ"ד מכה איש כו' אין לי אלא שהכה איש כו' אין לי אלא איש ואשה שהרגו את האיש והאיש שהרג את האשה והקטן האשה שהרגה את הקטן ואת חברתה מגין ת"ל רוצח הוא לתלמודו בא ע"כ, יראה מבואר דקרא דרוצח לא צריך אלא לאשה שהרגה אשה וקטן. אבל אשה שהרגה איש מבואר ממ"ש אין לי כו' ואשה כו' דזה כבר ידענו והיינו דשמעינן זה מקרא דמכה איש. ודלא תימא דתרתי קראי דוקא ואשה אין חייבת אלא כשהרגת איש, רק על זה הוא דמצריך קרא דרוצח, וכיוצא בו ג"כ בסנהדרין (פ"ה סף ע"ב] גבי גונב איש יעו"ש. (ועיין בתורת חיים שם הרגיש בזה במכה ע"ש, ולא ראה דברי מכילתא הנ"ל], ובהגהת איפת צדק על המכילתא. המיוחס להגר"א הגיה והוסיף שם, ואין צורך להגיה כלל דמבואר מעצמו דאדלעיל קאי דאמר אלא שהכה ולא אמר איש שהכה ובילקוט שם [ריש סימן שכ"ב] איתא איש וט"ס הוא] דר"ל דהאי קרא בכל מכה קאי. ועל זה אמר אח"כ אין לי כו'. והרי דגם במכילתא דריש ממכה איש להביא אשה כמו בגונב איש. ואפשר לומר דכונת הגור ארי' ליישב דברי רש"י שלא כתב דרשא זו הכא דס"ל דבמכילתא אמרו זה מעיקרא מקמי דידע מדרשא דרוצח היא אמר דידעינן מהכא אשה שהרגה איש. ואין ה"נ דלא הוה ידעינן מהכא למעט נפלים רק בתר דרבי אשה מרוצח. דמשם ידעינן דדמי לאיש ולא צריך תו מכה להביא אשה וע"כ דריש אח"כ למעט נפלים. וי"ל דמשום הכי קיצר במכילתא ולא פירש בהדיא ברישא הא דמכה איש מרבה אשה משום דלא קאי למסקנא. אבל בהא דגונב איש אמרו ג"כ בסנהדרין שם אשה נין ת"ל וגונב כו' אשה שגנבה אשה מנין ת"ל ומת הגנב ההוא מ"מ. וראיתי בגור ארי' שם על פסוק וגונב איש ד"ה אשה הרגיש דלפי זה למה לי וגונב לרבות אשה, וכתב דרש"י לא נחית לדרשות וס"ל דכיון דנתרבה אשה כאיש אין לחלק בין גונבת איש לאשה וקטן, ובגמ' דדריש מהגנב ס"ל דוגונב לא לרבות אשה בלחוד הוא דצריך ללמד שימשכנו לרשותו מונמצא בידו ע"ש, ותימא שהוא סותר בזה דברי עצמו הקודמים שם בד"ה לפי הנ"ל דפשיטא לי' דאי קרא לא מיותר וצריך לדבר אחר אין ללמוד מוגונב לרבות אשה כנזכר לעיל, וא"כ איך אמרו בגמ' שם בתחלת הברייתא ללמוד אשה מוגונב כנ"ל, נהי דלא קשיא למסקנא למה לי זה כיון דקרא לא מייתר ומקמי דאמר דרשא דהגנב מייתי זה. מ"מ קשה לפי דבריו גם מעיקרא איך רצו ללמוד מהגונב כלל, כיון דקר לא מייתר וידעו גם מקודם מהמשנה שם דבעינן שיכניסנו לרשותו, וע"כ מזה כמו שכתבתי דאף דקרא לא מייתר מפשטיה דוגונב אתרבי. וגם מדברי רש"י שם קשה דהרי גם רש"י שם מביא דרשא על ונמצא בידו. ופירש הרא"ם שם דכוון למ"ש בגמ' מזה דבעינן שיכניסנו ברשותו ע"ש וכן כתב גם בגור ארי' עצמו שם לפני זה בסוד"ה ונמצא ע"ש, וא"כ קשה גם עליו לפי דבריו איך יליף מוגונב אשה מאחר דקרא לא מייתר דהוצרך להוא דונמצא וגו' וע"כ כמו שכתבתי. ולפ"ז הדרא הקושיא על דברי רש"י גבי ומכה כנ"ל למה לא כתב שם לרבות אשה כדהכא, ואע"ג דלמסקנא דמכילתא לא צריך ה"נ הכא למסקנא דגמרא והוא בא לפרש פשוטו, וה"נ הו"ל לומר שם. ואולי י"ל על דרך שכתב בגור ארי' שם בסוד"ה לפי דסמך שם על מ"ש כאן ע"ש. אפשר לומר ה"נ בזה סמך על מ"ש שם. ואף דשם הוא במאוחר על המוקדם וה"נ הי"ל לומר בהמוקדם. י"ל משום דאקרא דוגונב איש זה בגמרא ניחא לי' להביא מתלמודין, משא"כ גבי מכה דלא נזכר בגמ' וגם במכילתא אינו מפורש רק ברמז, ומשום דלא צריך למסקנא כנ"ל אף דאיתיה בתו"כ כנ"ל. מאחר