אוצר המלך קכא

על מ"ש בסככות ופרעות דנדע משם דבכה"ג חשוב כסתום. י"ל הכא ד"א שא"ע מעזיבה, ונחית לפרש זה אע"ג דאי יש וסתום כולו פשיטא דהכל טמא ודאי דהיל"ל טפי שאין ראוי, לקבל מעזיבה וע"כ דכל שא"ע מעזיבה אף דראוי' לקבל מעזיבה כל הבית טהור, [והא דנקטי שאין ביניהם טפח, י"ל דהוא לאלומי הקושיא דההוא מבואר שם דטהור ועל זה קשה מסככות מיהת, אבל הקושיא מלשון המשנה הוא גם מפרעות]:

[טז] ואיברא דרש"י שם ד"ה שא"ע מעזיבה כתב ולא נסרים דמעזיבה לאו דוקא נקט אלא דסתם היכא דליכא מעזיבה ליכא נסרים ע"כ. וכ"כ הר"ש [פי"ב דכלים ריש משנה ה' שא"ע מעזיבה דליכא תקרה כלל אלא הקורות לבדן ע"כ. ור"ל דמעזיבה פירש"י [ב"מ קט"ז כע"ב] טיח של טיט שנותנים על התקרה ע"ש, ותקרה הוא מקנים וסנאים כעין מחצלות או מלווחים ונסרים, כמ"ש [שם קי"ז א'] ע"ש ברש"י והיא מונחת על הקורות, ע"ש ברש"י סוכה שם סוף ד"ה ה"ג ובפרק [כ"ד דכלים משנה ה'] מפץ שנתנו ע"ג הקורות כו' ולא נתן עליו את המעזיבה כו' ע"ש. המפץ הוא תקרה של קנים או סנאים ע"ש בפירוש הר"מ ובפירוש הרא"ש שם יעו"ש [ובס' תפארת ישראל על משניות שם לא דק כלל ע"ש] ואותה תקרה סותמת כל הבית כמו המעזיבה וע"כ מפרשי דגם זה בכלל מעזיבה דהכא, ולפ"ד משמע דהקורות מרוחקים זה מזה והם לבדם אין יכולים לקבל מעזיבה כלל בלא תקרה שע"ג, והכא שא"ע מעזיבה היינו גם בלא תקרה הרי א"י לקבל מעזיבה. ולכן לא הוקשה לי' להר"ש מהא דקורות כלל רק מארובה כנ"ל. והא דלא הקשה מהא דקורות שאין בהן פותח טפח, י"ל משום דההיא ברייתא דמייתי לה הגמ' בסוכה וניחא לי' לאתויי מארובה דהיא משנה. אבל הרמב"ן והראב"ד ע"כ לא סבירא להו כן. ובאמת דברי רש"י הנ"ל במשנה דכלים הנ"ל אמר נתן מפץ דהוא תקרה כנ"ל ולא מעזיבה. ואולי יש לומר דמשמע ליה דרק במפץ יארע כן דהדרך על הסתם לעשות מנסרים שהם חזקים יותר ולא מקנים וסנאים ומפץ, ומשום הכי נקט רש"י סוכה הנ"ל נסרים שהוא כמ"ד לווחים, וכן בב"מ [ק"א סע"ב] ד"ה לחזק ושם [קי"ז א']ד"ה בחזוקי וד"ה חזוקי ע"ש וברש"י [סוכה ט"ו רע"א] דסתם תקרה מנסרים שיש בהם ד' טפחים והוא מהגמ' שם ע"ש. ומר כי אתריה דאמר קנים וסנאים אפשר דשם לא היו נסרים מצוים כ"כ או שהיו עניים ואלו בזול יותר וכיוצא, ויש שישימו תקרת מפץ מקנים וסנאים על גבי הקורות לפי שעה עד אשר ישיגו נסרים ויסירום, ואותם לא ישימו מעזיבה על גביהם ואפי' אם קבעו במסמורות להקורות עדיין אי בעי שקיל לי' ע"ש במשנה ובהר"ש והרע"ב שם כדי שיוכלו להסיר בנקל, אבל העושים מנסרים אין דעתם להסיר וע"כ ישימו המעזיבה על גביהם מיד. ומ"מ אין בזה טעם ברור כ"כ לסתימות לשון המשנה, ואטו אין עשוי להמתין מיהת יום או יומים בין זה לזה ולא הי"ל למינקט מעזיבה דאיכא למיטעי. רק הי"ל לומר שלא ניתנו עליהן תקרה ומלשון הר"ש הנ"ל משמט דהוא סבור דגם התקרה בכלל מעז בה וכן כתב [בפרק ו' דאהלות ריש משנה ד'] מעזיבה היא תקרה המפסקת בין בית לעלי' וכן הוא בפי' הרא"ש שם ובהרע"ב. אבל הרי מבואר, במשנה דב"מ [קט"ז סע"ב] וסוכה (ט"ו ריש ע"א] הנזכר לעיל ובגמרא (ב"ב ג' רע"ב] דהם תרי מילי:

[יז] וראיתי בערוך ערך מעזב הגירסא בהא דב"מ [קי"ז א'] הנ"ל מאי מעזיבה [תמורת תקרה] ר"י בר"ח אמר קנים וסנאין וטינא כו' מנהגם לשום על הקורות קנים וקוצים וחרסית וצרורות [לא ידעתי למה כתב חרסית וצרורות במקום טינא שהוא טיט] כו' ובאתרי' דמר משיאין לוחות על הקורות ונקראין מעזיבה [ומשמע קצת דהם לא ישימו טיט כלל] ע"כ, ומלשון הר"ש שם ובפרק כ' דכלים הנ"ל משנה ה' ד"ה מעובה שכתב בפרק הבית והעליה מפרש מאי מעזיבה משמע דגם הוא גריס שם כן. ואע"ג דרש"י לא גרס כן הוא גריר בכמה דוכתי בפירוש זרעים וטהרות בפירוש המלות אחר הערוך וי"ל דגם בזה העתיק זה מדבריו בערך מעזב שמביא מהגמרא כנ"ל, ולפי דבריהם הנסרים קרויים מעזיבה אבל לפי דבריהם צ"ל דתקרה שבמשניות היינו קורות וצריך לדחוק לפי"ז דתקרה שכתבו אין כוונתם לתקרה שבלשון המשנה רק הם קראו למעזיבה תקרה ובלאו הכי הרי הם עצמם כתבו שם אח"כ מיד בריש משנה ה' קורות הבית שהנסרים עליהם והמעזיבה על גבן. [והר"ש סיים והוא תקרת הבית, ומשמע דר"ל דגם המעזיבה בכלל תקרת הבית היא שהכל תקרה עבה וגם דקיי"ל כחכמים בב"מ