אוצר המלך קז

ובעיני לא נתחוור יפה פירושו ז"ל. כי אלקים פירוש שופט ומושל ואיך אמר שלכך כתב אדון כל הארץ לבל נחשוב היותו בלתי מושל בתחתונים ועיין שם דסבר הוראת מלת אלקי העולם באה על זה וכאמור. אבל כונת הרב ז"ל מבוארת כי מיסודי התורה שיש מצוי וצריך שנדע עוד שהמצוי הזה הוא אלקי שופט העולם מעניש לעושי העול ומטיב למטיבי לכת שגם זהו יסוד התורה. והנה בכופרים שני מינים. מהם האומרים שהעונשים והטובות הבאים לאדם הם על צד הקרי וההזדמן והם המתפלספים בעם. ומהם האומרים שהכל תלוי במזל וכהוראת הגלגלים והם כתות ההוברים וחוזי כוכבים. ולפי שהרב זכר היותו ג"כ השופט מעניש ומטיב. אמר אח"כ להוציא מלב אותם ב' הדיעות. נגד הראשונה אמר שהוא אדון כל הארץ מנהיג הארץ כאדון בעבדו שכל פעולות העבד אינם מקרים אבל ברצון וציוי האדון כן כל הנעשה בארץ מתחת. וכלפי השני' אמר שהוא הסובב הגלגל וכל השינוים והפעולות הבאים מכח הגלגל והמזלות הכל מכחו הם והוא ית' עולתם ולכן הוא שופט צדק בנתינת השכר ועונש. או להיות עונשי האדם וכן טובותיו בעוה"ז מב' ענינים מעצמו אם באבדון ממונו ואם בעשותו ענינים בלתי ראויים עד שיחלה על ידם או יתייסר. וכן במדה טובה ואם מזולתו שיאבדו ממונו או ייסרוהו וכיוצא וכן אם יטיבו לו. וכלפי אותם שמזולתו אמר אל תחשוב שהם מבחירת הזולת, אבל הוא יתברך אדון כל הארץ ומשמש בו על דרך האדון המשמש בעבדו. והוא על דרך הוי אשור שבט אפי ועל אותם שמעצמו שאין לתלותם אלא בקושי המזל וטובו, כלפי זה אמר והוא המנהיג הגלגל וכאמור, ואמר על ארץ אדון ועל גלגל מנהיג, כי הגלגל מנהיגו בפועל בכחו כמי שמנהיג דבר. אבל בארץ אינו ניכר שהוא מנהיג רק הוא כמו העבד העושה פעולה שאין האדון מנהיגו בפעולתו. אבל אינו עושה בלעדי ציוי ורצון האדון. ואיחר מן הגלגל למה שרצה להסמיך לזה מה שכתב בכח שאין לו קץ כו' ואי אפשר שיסוב כו'. ולא רצה להפסיק בינתיים לכן אחרו במש"ל. ודברי רבינו ז"ל הן הם דברי הכתוב [ישעי' מ'] אלקי עולם ד' בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע. שמה שכתב לא ייעף וגו' ר"ל על סיבובו הגלגל בכח ולא ייעף כו' וע"ש ברד"ק

הלכה ו'

וידיעת דבר זה מצות עשה כו': הרמב"ן בספר המצות חולק על זה. ועי' מה שכתבתי בזה בדף מיוחד, ושם כתבתי על דברי בעל חובת הלבבות שער היחוד שכתב שצריך לזה ידיעה בדרך המופת עיי' שם וקחם הנה. ובפירוש הרד"ע פירש כן לשון הרמב"ם וידיעת דבר זה ר"ל דרך החקירה ע"ש

שם

וכל המעלה על דעתו כו' עובר בל"ת כו': גם בזה יש חולקים. ועיין בספר משנת חכמים באורך מזה. ועיין מה שכתבתי על זה בקונטרסים אוצר המלך וקחם הנה

הלכה ז'

שהרי הגלגל סובב כו' ראי' זה היתה מכרחת אלו ידענו שהגלגל בסבובו אין לו קץ וסוף. אבל אחרי שהשמים חדשים ולא סבבו עדיין אלא זמן מוגבל. א"כ מה ראיה על שאין לכחו קץ וסוף. וראיתי להמפרש ספר העקרים בענפים מאמר ב' פרק ה'] העיר בזה וכתב כי כבר הרמב"ם ז"ל הליץ בעד עצמו בהמורה [חלק א' פע"ג] במה שחברתי על הגמרא כשיזדמן לי זכרון יסודי הדת לדבר בקיום מציאותו אקיימנה בדברים הנוטים אל הקדמות לא שאני מאמין בקדמות אמנם אני רוצה שאקיים מציאותו ית' באמונתו בדרך מופתים שאין מחלוקת בו בשום פנים ע"כ. אמנם אני לא אחשוב שיהי' גם החבור זה מכלל אותם המקומות שיהי' דברו נוטה אל קדמות הגלגלים כי הספר הזה קראו משנה התורה יסד בו כל הדברים הראויים ונכונים ובלי הצטרכות וסמיכה על שום ספר וחבור אחר ואיך יכתוב כדברים האלה. ובהלכות יסודי התורה. וכפלם זה פעמיים כאן ובהלכה ה'. והרב יעב"ץ ז"ל במגדול שלו ואוצר הטוב מוסד א' אות ו'] כתב לו ידעו הרבנים התלמודיים בפלסופיא לא היו שותקים לו בכאן ע"כ, ואמנם אין צורך בזה לקבל פני פלסיפוס חברינו והכל יודעים עד היכן הדברים מגיעים, וכבר אותם העוררים על ספר המורה להרב ז"ל