אוצר המלך קו

דיגאלנו נפקא לי' וא"כ כיון דל"ל לרבי שכיר שכיר, ע"כ דס"ל כחכמים דר"א דרק מכרוהו ב"ד מותר בשפחה דאף אי ס"ל לו מדעתו, מ"מ מנא לי' להתיר השפחה במוכר עצמו כיון דלית לי' שכיר שכיר. וא"כ לא מצי תלמודא למימר דפליגי בדר"א משום דגם רבי ע"כ לית לי' דר"א. וא"כ תקשי מאי טעמא רבי אומר הרי זה אתנן. וע"כ הוצרך לומר דפליגי בדר"א בן יעקב, ופשוט

הלכה ד'

אין עבד עברי מותר בשפחה כנענית פד שתהי' לו אשה ישראלית ובנים אבל אם אין לו אשה ובנים, אין רבו מוסר לו שפחה כנענית: הרב יד אלי' [סי' צ"ב] הביא בשם הרב ט"ז בספר דברי דוד [פ' משפטים] שכתב דמ"מ אם נתרצה העבד מותר ורק בעל כרחו אסור, וראי' מהאומר [דס"ט ע"א] בעובדא דרבי שמלאי, וכתבו התוס' דהוא הדין דהוי מצי למימר למוכר עצמו וכר"א. וקשה הא לא הוי לי' אשה ובנים וע"כ דברצונו מותר ע"כ. ונעלם ממנו תוס' ב"ב [די"ג ע"א] ד"ה כופין דהקשו דימכור עצמו לעבד עברי לר"א דמוכר עצמו מוסר לו שפחה כנענית. וכמאן דאמר דאף באין לו אשה ובנים מוסר לו שפחה כנענית עיין שם. מבואר דוקא להך מאן דאמר הא לאידך לא. ופשוט דכונת התוס' דקדושין ג"כ להך מאן דאמר וכן כתב היד אלי'. ובאמת קשה לפי דבריהם בתוס' קדושין דרצונו מועיל א"כ למה הוצרכו לומר במוכר עצמו וכר"א דאף לרבנן יועיל רצונו. דכיון דרצונו מועיל באין לו אשה ובנים הוא הדין דיועיל במוכר עצמו. ועיין בריטב"א בחידושיו לפרק קמא דקדושין [דף י"ד] כתב דמוכר עצמו מועיל רצונו ודחה ראיית החולקים מהך דר' שמלאי עיין שם היטב. ובאין לו אשה ובנים כתב ג"כ דמועיל רצונו עיין שם. ונעלם מהרב ט"ז והיד אלי' דברי הריטב"א הנ"ל. שוב מצאתי במל"מ שהביא דברי הריטב"א

תונשלב''ע אחר גמר העתקת הכתי"ק הזה מצאנו עוד ב' דפין והעתקנו כאן בלשונו הק' אות באות פ"א מהלכות יסוה"ת הלכה ה' הוא אלקי עולם אדון כל הארץ והוא המנהיג הגלגל כו' הרדב"ז ז"ל בתשו' חלק ה' סי' ס"א קט"ז] נשאל על לשון זה, וזה לשונו כיון שהוא אלקי עולם מה צורך עוד כו' ותו מה יחוס אלקות לעולם ואדנות לארץ והנהגה לגלגל, ותו שינה הסדר שהגלגל נברא תחלה לארץ וכן מדבר הוא ז"ל בפרקים שאחר זה עכ"ל. והנה מה שכתב הגלגל נברא תחלה, אשתמטתיה דברי הברא"ר [ספ"א] דהוא מחלוקת ב"ש וב"ה וב"ש אומרים שמים נבראו תחלה וב"ה אומרים הארץ נבראת תחלה ואח"כ שמים. והנה בכל מקום ד' בית הלל עיקר במקום ב"ש, ואמנם שם אסיק אח"כ רשב"י אמר תמה אני האיך נחלקו אבות העולם על בריאת שמים וארץ שאגי אומר שניהם לא נבראו אלא כאלפס וכסוי'. פירוש בבת אחת וכן אמר ר' אלעזר בר"ש שם דלכך מזכיר לפעמים ארץ קודם ולפעמים שמים קודם להורות דשניהם שקולים ובבת אחת נבראו. והתימא על הרב המשיב ז"ל שג"כ לא אהדר לי' דברי הברא"ר האמורים

והנה השיב לו שם שדברי המפרש אין מספיקים ליישב והעתיק שם פירוש כת"י על דברי רבינו מר"י ן' תבון וג"כ אין מספיק וגם לא נתחוור בעיניו ועיין שם מה שכתב הוא לפרש.