אורח לחיים סג

לומר דאמרו רז"ל מפני מה היו אבותינו עקורים מפני שהקב"ה מתאוה לתפילתן של צדיקי' והנה ע"כ שהיתה רבקה מתפללת כיון שהיא עקרה חבל יצחק כבר ראוי להוליד כי מחמת העקידה הי' נכלל באברהם ועיין בחור החיים על פסוק והנה בן נשרה אשתך וא"כ יצחק לא הי' צריך להתפלל אחר העקידה שלא הי' עקר חבל כיון שראה יצחק שרבקה מתפללת הי' ירא שיתן לה השי"ת שאלתה ויתן לה בן מעלמא דנוקבא כמו שאירע לשונמית שאמר לה אלישע כעת חי' את חובקת בן וכן בשמואל עיין באלשיך שם לכן הי' יצחק ג"כ מתפלל שינתן לו בן מעלמא דדכורא וז"ש ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא ור"ל ובע"כ היא היתה צריכה להתפלל כי עקרה היא והקב"ה מתאוה לתפילתה מחמת זו ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו ר"ל נגד תפילתה שיתן לו השי"ת בנים מעלמא דדכורא וזהו ויעתר לו ה' שנתן לו השי"ת בנים מעלמא דדכורא וכו'

ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר א"כ למה זה אנכי וכו' עיין פי' רש"י ז"ל ונראה דהנה רבקה ראתה בעברה על פתח בית המדרש יעקב מפרכס לצאת וכשהיתה עוברת על פתח ע"ז עשו מפרכס לצאת וא"כ ראתה בעצמה שיש בקרבה שני כחות א' טוב וא' רע מן הסתם החזיקה את עצמה נאין ואת יצחק החזיקה נצדיק גמור וסברה שכח הטוב שיש בה הוא מן יצחק וכח הרע שיש בה תלתה בעצמה ומאתה הרעה הגדולה אשר בקרבה ואמרו רז"ל מפני מה היו אבותינו עקורים מפני שהקדוש ברוך הוא מתאוה לתפילתן של צדיקים וכאן היתה היא עקרה ולא יצחק כמו שכתוב ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה הוא וזהו שאמרה רבקה א"כ שיש שני כוחות בי אחד רע וא' טוב והכח הטוב הוא בודאי מן יצחק והכח הרע הוא בודאי ממני למה זה אנכי נעשית עקרה כדי שאתפלל אם הייתי צדקת היה השם יתברך מתאוה לתפלתו אבל עכשיו שכח הרע הוא בודאי ממני למה השם יתברך מתאוה לתפלתי ואני עקרה בשביל זה אבל יצחק כבר היה ראוי להוליד ע"י עקידה כמ"ש באור החיים על פסוק והנה בן לשרה אשתך וזהו ותלך לדרוש וכו' וזהו למה זה אנכי לכאורה מנת זה הוא מיותר וגם מנת זה הוא לשון זכר והאיך שייך כאן מלת זה אלא ר"ל למה זה בחי' דכר אנכי ר"ל למה בחי' דכר אצלי שאיני ראוי להוליד הלא אין אני צדקת שיהא הקב"ה מתאוה לתפילתי ותשובתה מאת ה' שני גויים בבטנך זה אנטינינוס ורבי ר"ל אף מן חלק רע שבך יבא ג"כ דבר טוב

ויצא הראשון אדמוני כולו כאדרת שער ויקראו שמו עשו ואח"כ יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשו להבין שקראו שמו עשו מה זה לשון נופל על הלשון. ונראה דהנה מראה אדום הוא בחי' דין וגם בחי' שער הוא בחי' דין כי שערות הם בחי' דין וצמצום והנה בחי' עולם העשי' הוא בחי' דין וצמצום וע"כ קראו שמו עשו כלומר שהוא מעולם העשי' בחי' דין וצמצום ואח"כ יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשו זהו רמז שיעקב אבינו ע"ה אינו חפץ בתענוגי עולם העשי' רק הוא מביט תמיד על סוף של עונם העשי' כענין שאמרו רז"ל ולאן אתה הולך למקום עפר רמה ותולעה יעקב הוא לשון סוף וזה בעקב עשו ר"ל בסוף של עולם העשי' ועל כן קרא שמו יעקב הוא יו"ד עקב ר"ל אפילו בעונם העשי' המשיך חכמה שהיא יו"ד לשם

א"י וידו אוחזת בעקב עשו ע"ד שפי' רש"י ז"ל והי' עקב תשמעון את המשפטים אם המצות שאדם דש בעקביו תשמעון וכו' וכן כאן וידו אוחזת בעקב עשו כלומר העבירות שהי' עשו דש בעקביו ולא הי' אצלו שום נדנוד עבירה יעקב אחז בהם ושמרם מאוד מאוד לעשותם

ויעקב איש תם יושב אהלים להבין מה שייכות התם ליושב אוהלים ואם הם שני דברים הי' לו לומר ויעקב איש תם ויושב אוהלים ונראה דכתבתי כמה פעמים שהשי"ת ברא כל העולמות כדי שיתגלה מלכותו היינו מדת יראה תתאה וכשיהי' לו יראה תתאה בשלימות בא אליו מדת אהבה מאת השי"ת כי דרכו של איש לחזור אחר חשה וכשבא לו מדת אהבה בשלימות צריך לאחוז ג"כ במדת יראה כי אי אפשר נעבוד השי"ת במדת אהבה לבד כי במדת אהבה לבד יכול להיות שיעבור אחת ממצות השי"ת ולא יעשה בחושבו