אורח לחיים מ

מהרהרת בדעתה רוח זנונים כי הוא שטות היפך חכמה וכשהיא אינה מהרהרת על הזכר בודאי הזכר אינו מהרהר באשה כי מ"ן צריכין להיות תחילה ובועז ראה שאין בה לו שום הרהר וזהו דבר חכמה ראה בה וע"כ היא אינו מהרהרת עליו מחמת שהיא דבוקה אל חכמה ובשביל זה אינו בא לו שום הרהור ממנה ואברם גילה שכל זה נשרה שתהי' דבוקה אל חכמה אף אם תבעל באונס תהי' באונס מתחלה ועד סוף ולא תלביש אותה תאות היצר רק תהי' דבוקה אל חכמה ולא יבא לה שום הרהור ורצון תאות היצר והנאה הגשמיות מתחילה ועד סוף וזהו אמרי נא כי אמירה נופל על מחשבות הלב כמו כי תאמר בלבבך וזהו אמר יו"ד כלומר תהי' במחשבתך אל חכמה שהוא יו"ד וכשתהי' דבוקה אל חכמה צא יבא לך שום רצון מחמת הנאת הגשמיות מתחילה ועד סוף וזהו אחותי את תהי' דבוקה במחשבתי עמי ולא יהי' רצון באחר מחמת תאות הנאת גשמיות רק תהי' דבוקה עמי מתחילה ועד סוף כי אחותי הוא לשון דביקות בכל מקום וכשתהי' נקיה במחשבתך לפני המקום מתחילת ביאה ועד סוף הכל באונס ולא ברצון אז תהי' טהורה במחשבתך ונקתה ונזרעה זרע ועיין בלקוטי תורה בפ' תולדות בפסוק ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו וז"ל ויעתר פירשו רבותינו מה עתר וכו' פירוש שיצחק הי' מתפלל למזל ונק"ה ושם הי' צריכה להשפיע לאשתו ורבקה היתה מתפללת למזל ונוצ"ר שהוא דכורא להשפיע ליצחק וכל אחד הי' מתפלל היפך חבירו וזהו לנוכח אשתו עכ"ל ואולי הטעם שכל אחד היה מתפלל על חבירו ולא על עצמו כי אין חבוש מתיר עצמו והוא קצת כמו המתפלל על חבירו והוא צריך לאותו דבר וזהו שאמר נה אברם כשתהי' דבוקה אל החכמה ותהי' אחותי בדביקות עמי מתחילת הביאה ועד סופה ותהי' באונס מתחילה ועד סוף וטהורה במחשבתך ואז ונקתה ונזרעה זרע אבל לא יהי' במחשבתך אפילו בזה הטובה של הזרע להנאתך רק תהי' במחשבתך למען ייטב לי בעבורך ואז ותזרע זרע וחיתה נפשי בגללך ואפשר לומר לשון בגללך כמו ההופך את הגלל והוא דבר מאוס כלומר וחיתה נפשי בדבר מאוס שלך אם תהי' טהורה ונקיה במחשבתך ואזכה וחיתה נפשי כלומר להקרא חיים לבל יהיה חשוב כמת כי כשאין לו בנים חשוב כמת ובאמת אצל פרעה שאמרה שרה בעצמה בלי שאלה שהיא אחותו כמ"ש באור החיים היא גרמה שתלקח לבית פרעה ונמצא היא גורמת הסתרה ויחוד אל פרעה רק שהי' במחשבתה מקודם אף אם תבעל תהי' באונס כי לא הי' סומכת על הנס ותהי' באונס מתחילתה ועד סופה ואח"כ כשראתה המלאך לא הי' חפץ אף בבעילת אונס מתחילה ועד סוף ואמרה למלאך הך והוא מכה כמ"ש רש"י ז"ל על דבר שרי אשת אברם עפ"י דבורה אבל תחילת המחשבה שלה וגרם הסתר עם פרעה שאמרה אחותי היא הי' מחשבתה אף אם תבעל תהי' באונס מתחילה ועד סוף ונמצא היא טהורה במחשבה חבל לא במעשה ועל כן אין די נה הסתרת פרעה לומר שהיא טהורה ונקתה ונזרע זרע כי לא היתה במחשבתה להיות טהורה במעשה רק במחשבה אבל בהסתר עם אבימלך היא לא אמרה כלום מקודם ולא גרמה ההסתר עם אבימלך שהיא לא אמרה שהיא אחותו רק אברהם אמר כמ"ש ויאמר אברם על שרה אשתו אחותי היא וכמ"ש רש"י ז"ל וז"ל כאן לא נטל רשות ממנה אלא על כרחה שלא בטובתה לפי שכבר לוקחה לבית פרעה ע"י כן עכ"ל ונמצא היא נח גרמת ההסתר עם אבימלך ואעפ"י שהיתה טהורה ונקיה במחשבה ובמעשה כי עפ"י השכל אצל אבימלך שכבר הבטיחה ע"י המלאכים שיהי' לה בן מאברהם בודאי לא יצתה במעשה שיהי' לה באונס ותהי' טהורה במחשבה לבד רק לא רצתה ג"כ אף במעשה אונס שיכנס בה זרע טמא ח"ו ואף שהיתה טהורה באמת מאבימלך הי' לה צער מליצני הדור שאמרו מאבימלך נתעברה שרה עד שעשה הקב"ה וצר קלסתר פנים של יצחק דומה לאברהם ממש והכל מעידין שאברהם הוליד את יצחק והיא לא הי' סומכת על הנס אעפ"י שכבר הי' לה נס בבית פרעה ע"י מלאך לא הי' סומכת על הנס ולא רצתה לא בהסתרה ולא במעשה אונס ח"ו וא"כ אף שאצל אבימלך היתה טהורה במחשבה ובמעשה היא לא רצתה בהסתרה עם אבימלך מפני ליצני הדור וא"כ מעשה אבימלך לבד אין די שתפקדה בשביל זה אף