אורח לחיים לח

מקום שכם ר"ל שעשה צמצומים בתענוגי הגשמיים עד שבא למדריגה מקום שכם השכינה הי' חלקו כמו שאמר דוד ה' מנת חלקי ולא הי' כוונתו כלל להנאות עצמו רק לעבוד השי"ת לעשות יחוד בכל הדברים וכיון שבא למעלה הזאת שהשכינה הי' חלקו בכל הדברים אח"כ עלה למדריגות התורה כי האדם צריך תחילה לכנס למדריגות יראה ואח"כ לעסוק בתורה ומדריגת יראה נק' שער כמו שארז"ל בשבת דף ל"א חמר רבה בר רב הונא כל אדם שיש בו תורה ואין בי יראת שמים דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימיות ומפתחות החיצונות לא מסרו לו בהי עייל וזהו עד אנון מורה עד שבא למדריגת התורה הנק' מורה דרך ועיין פירוש רש"י ז"ל לפי דרכו והכנעני אז בארץ ר"ל שהלך ממדריגה למדריגה עד שבא למדריגת התורה לפי שהכנעני אז בארץ והכנעני נק' היצר הרע כמ"ש בזוהר פ' זו דף פ' בס"ת ר"ל היצר הרע הי' אז גדול מאוד בגשמיות ועל, כן הוצרך לילך בתחבולת ממדריגה למדריגה כנ"ל

ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו פירש"י ויבן מזבח על בשורת הזרע עיין במפרשים שדקדקו שהי' לומר ויבן מזבח לה' ומלת הנראה אליו לכאורה מיותר ואפשר לומר לפי שכתיב ויעבור אברם בארץ וכו' עד אלון מורה הראוהו הר גריזים והר עיבל ששם קבלו ישראל שבועת התורה ובאמת לא נתבשר אז בבשורת הזרע עד אח"כ אלא שהראוהו מה שעתיד להיות אח"כ יצא נתבשר וראי' הוא בחכמה שנק' ראי' וכשנתבשר כתיב וירא ה' אליו ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויאמר הוא בינה כי כל אמירה הוא בבינה וכשנתבשר מן בשורת הזרע כתיב ויבן מזבח על בשורת זרע השמיעינו הכתוב שבנה מזבח על בשורת הזרע לה' הנראה אליו מקודם הוא חכמה שהראוהו שעתידין בניו לקבל שם שבועת התורה ועל הבשורה שהי' מן בינה כי הם לא מתפרשין ומה שאמר מלת אליו אפשר לומר לפי רש"י ז"ל פירוש והכנעני אז בארץ הי' הולך וכובש את ארץ ישראל מזרעו של שם שבחלקו של שם נפנה וכו' לפיכך ויאמר ה' אל אברם לזרעך וכו' עתיד אני להחזירה לבניך שהם מזרעו של שם ולפי שאמר לו הש"י הבשורה הזאת שעתיד ליטול מן הכנעני ולהחזיר לזרעו של שם ולא אמר הבשורה הזאת אל שם בן נח בעצמו עתיד אני להחזיר לבניך מזה הבין שזרעו יירש ארץ ישראל ולא זרע אחר של שם וזהו אליו נאמר הבשורה וע"כ ויבן מזבח על הנראה מקודם ועל הבשורה אליו

ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח כו' עיין פי' רש"י ז"ל ולהבין כיון שאמר מקדם לבית אל ממילא אנו יודעים שבית אל מים ומה בא ללמדינו ונראה דידוע דאברהם אבינו ע"ה הי' ראש למאמינים בה' ומחמת רוב חכמתו שנתן לו השי"ת וראה הליכות עולם ביום ובלילה והבין שיש לעולם מנהיג ומושל אח"כ זכה שנתגלה אליו המנהיג העולם וכמ"ש בזוהר פ' זו דף ע"ט ע"ב וז"ל הכא אתגלי לי' מה דלא הוי ידע ההיא חילא עמיקא דשלטא על ארעא ובג"כ וירא מאי דהוי אתכסי מיני' וכדין ויבן מזבח לה' הנראה אליו וכו' עכ"ל ר"ל שאח"כ זכה לראות חילא עמיקא דשלטא על ארעא ובתחלה הי' מבין בשכלו שיש מושל ומנהיג העולם ואח"כ זכה לראות בעין מדת מלכותו מדריגה התחתונה המנהיג העולם הזה אבל כל כוונתו וחפצו הי' לאהוב השי"ת בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו להרים מדתו מדת חסד ואהבה וכמ"ש בזוהר הלוך ונסוע הנגבה דא דרום דהוא חולקי' דאברהם הלוך ונסוע דרגא בתר דרגא עד דסליק לדרום ותמן אתקשר כדקא יאות עכ"ל והנה אי אפשר לבא למדריגת אהבה עד שיקבל תחלה מדת יראה מדת מלכות בשלימות ולהכניע כל השבע מדותיו אהבה ויראה והתפארות ונצוח כו' תחת מדת יראה כמו שאמר דוד המלך עליו השלום לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת וכו' ואחר כך שורה עליו מדת אהבה כמו שנאמר בשם הרב בוצינא קדישא מוה' דוב בער זלה"ה כי דרכו של איש לחזור אחר אשה וכיון שיש לו יראה בשלימות הנק' אשה ממילא בא לו מדת אהבה הנק' דכר עכ"ד ואם אדם מכניע כל שבע מדותיו תחת יראת ה' ועושה בחי' יראה שהיא