אורח לחיים שעג

ואוכלים ושותים ושמחים בר"ה לפי שיודעין שהקב"ה יעשה להם נס ע"כ ואיתא בזוהר פ' בא דף ל"ב ויבואו בני אלהים להתייצב על ה' וכו' כי כשבאים לקטרג על ישראל שהם בנים למקום יחשב כאלו הם מקטרגין ותובעין דין על ה' ממש ובוודאי ינצח ויכרית שונאיו ויכתוב ויחתום חותם לחיים טובים ולשלום וע"כ אנו עושין יו"ט וזהו שאמר תקעו בחודש שופר כדי לערבב השטן ואימתי בכסא ביום המשפט שהדבר מכוסה איך יפול הדבר אעפ"כ ליום חגינו אנו עושין יו"ט ואוכלים ושותים ושמחים ולמה כי חוק לישראל ר"ל מה שאנו תוקעין בשופר חנו עושין מצוה וגזירת מלך עלינו חבל אנו בטוחים בודאי שנצח בדימוס כי המשפט לאלהי יעקב ולו נוגע זה המשפט כי מה שמבקשין דין על ישראל הם מבקשין ממש על הקב"ה והוא בודאי יכרית כל שונאיו ויכתוב ויחתום אותנו לחיים טובים ולשנום וע"כ אנו עושין יו"ט ובזה נבח חל הביאור כי תצא למלחמה וכו' דהפסוק מרמז על מלחמת היצר הקרוי מלחמה כמ"ש החכם שבתם ממלחמה קטנה התעתדו עצמיכם למלחמה גדולה אמרו לו מהו המלחמה גדולה אמר זו מלחמת היצר עיין בחובת הלבבות והנה האדם קודם בואו לדין ללחום מלחמת היצר צריך להכין עצמו למלחמה ולשוב בתשובה שלימה ליטול ממנו כלי מלחמתו ולעשות מעש"ט בכל האפשרי ולא יסמוך שהמשפט לאלהים הוא ובודאי ינצח כאמור כמ"ש בתיקונים בסוף בתיקונא חמישאה דף קמ"א וז"ל דאע"ג דבנייהו אינון ישראל לית לי' רשו לאעברא על דינא דאורייתא בדינא אתייהבת ע"ש וז"ש כי תצא למלחמה ר"ל כי תצא למנחמת היצר צריך אתה לחשוב שיציאתך למלחמה על אויביך ועל שונאיך ולא תחשוב שמלחמת השי"ת היא ובודאי תנצח כי אורייתא בדינא אתייהבת וכו' וצריך אתה לשוב בתשובה שלימה ליקח ממנו כלי מלחמתו הניצוצות קדושות שנפלו בקליפה מחמת העבירות ולעשות מעש"ט בכל האפשרי ואח"כ כשתעשו זאת ונתנו ה' אלהיך בידיך ושבית שביו ר"ל שתשוב הניצוצות הקדושות שנפלו בקליפות מחמת העבירות ויעזור לך השי"ת ונתנו ה' אלהיך בידיך ושבית שביו אותם הניצוצות הקדושות לשורשם ואמר הלשון כי תצא ע"ד מאמרם ז"ל לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר וכו' נצחו מוטב וכו' כלומר שצריך לצאת למלחמה עם היצה"ר בתחילה ולחשב תמיד לנצח אותו ולעבוד השי"ת ולא ימתין עד שיבא היצה"ר לפתותו בדבר עבירה ח"ו כי אז קשה מאוד לשבר אותו כענין שאמרו נורא בי' עמרם וכו' וע"כ אמר כי תצא למלחמה כלומר שאתה צריך לצאת למלחמה בתחילה ואז כשתצא ונתנו ה' אלהיך בידיך וכו' ושבית שביו כנ"ל

ובאופן אחר אמרתי פי' תקעו בחודש שופר וכו' איזהו חג שהחודש מתכסה בו וכו' דהנה ידוע בעת בריאת העולמות אחר שבירת הכנים הי' התיקון שם מ"ה החדש ושם מ"ה הוא בחי' רחמנות ובחי' רחמנות שנתחדש היה תיקון כל השבירות והנה בר"ה ביומא דדינא נתכסה בחי' הרחמנות כי בעת הדין חי אפשר להיות בחי' רחמנות וצוה לנו הש"י לתקוע בשופר לעורר מדת רחמנות שזהו תיקון העול וזהו שאמר תקעו בחודש כלומר בשביל החודש הוא הרחמנות המחודש לעורר רחמנות תקעו בשופר בכסא ליום חגינו ביום החג שהרחמנות הוא מכוסה וזהו שאמרו רז"ל איזהו חג שהחודש מתכסה בו כלומר שהרחמנות המחודש נתכסה בו הוי אומר זה ר"ה שהוא יומא דדינא ואי אפשר להיות הרחמנות באתגליא וע"כ הוא מכוסה ותקעו בשופר לעורר אותו

לא יהי' כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה כי תועבת ה' אלהיך כל עושה חלה ונראה דהנה ידוע דכל מה שהאדם משפיע לחבירו הוא מקבל ממנו יותר כמאמרם ז"ל יותר מה שהבעה"ב עושה עם העני העני עושה עם הבעה"ב וכן בתורה אמרו הרבה תורה למדתי מרבותי וכו' ומתלמידי יותר מכונם וא"כ צריך המשפיע לראות שלא להתגאות במחשבתו על המקבל ממנו לומר בלבו שהוא המשפיע וחבירו צריך לו ומקבל ממנו כיון שהוא מקבל יותר מחבירו המקבל ממנו וכלי גבר נקרא כנים של המשפיע וזהו לא יהי' כלי גבר הכלי של השכל המשפיע לא יהי' במחשבתו במעלה על איש המקבל ממנו שהוא בחי' אשה אלא יחשוב בשעת השפעה לחבירו הן בשכל והן בממון שהוא מקבל יותר ממנו ולא ילבש גבר שמלת אשה נראה דבא