אורח לחיים שסד

הקרוב אליו יראתו הגשמיות ואח"כ כשהוא עובד בזה היראה ובא לו אח"כ מוחין יותר גדולים הוא מבין בעצמו להפריש מזה היראה לבוא ליראת ה' שנא יעבור עבירה שלא יפול למדריגת התחתונות בעלמא שפילה וידבק בני ח"ו הרע ולא יוכל לעבוד ולקבל ממנו טובו וזהו יראה תתאה ומזה היראה יבוא לו מדת אהבה אבל מחמת יראת עונש אינו בא למדת אהבה כי מי שיש בו יראת ה' ומתיירא נעבור עבירה שנא ליפול בתחתונות וידבק ברע ולא יוכל לעבוד את ה' ולהדבק בו ולקבל שפעו וטובו נמצא רוצה לידבק בה' על כן בא לו בחי' אהבה היא מדת התדבקות והתקרבות אל ה' אבל מי שהוא עובד ה' מחמת יראת עונש אמת שעפ"כ הוא עבדות קטן שיש נו אמונה בה' ובתורה ובעונשין הכתובים כמו שאמרו רז"ל במס' מכות דף כ"ד בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר וצדיק באמונתו יחיה וזה יש לו ג"כ אמונה אבל היא עבדות כמו בן קטן שאין לו שכל ואינו עיקר יראה וזהו פי' רוצה ה' את יראיו את המיחלים לחסדו ר"ל שרוצה הקב"ה ביראה של יראיו המיחלי' שיבא מזה היראה בחי' אהבה היא בחי' חסד וזהו המיחלים לחסדו שמצפים שיבואו להם אהבתו שהיא מדת חסד אבל יראת עונש שאיני עובד מחמת זה להדבק בבורא ית' אינו בא ני מדת אהבה רק יראת עונש הוא דרגא ולימוד כמו שמלמדין בן קטן ביראתו הגשמיות כדי שיבוא אח"כ ליראה אמיתות יראת ה' ורז"ל דרשו במס' תענית דף ט' עשר בשביל שתתעשר ושרי לנסות בי' כמ"ש רז"ל שם חוץ מזו דשרי לנסות כמ"ש ובחנוני נא בזאת אמר ה' וכו' והנה בין שעושה המצוה בשביל יראת עונש או שעושה המצוה בשביל קבלת שכר בשניהם כוונתו בשביל הנאת עצמו ואין זה עיקר יראת ה' רק בזה המצוה של מעשר שני דשרי לעשות בשביל הנאת עצמו להתעשר אמר למען תלמד ליראה את ה' ר"ל שזה היראה שתעשה המצוה בשביל הנאתך יהיה מדריגה ולימוד כמו לבן קטן שתבוא אח"כ ליראה את ה' יראה שיש להשי"ת עלינו שלא לעבור עבירה שלא לדבק בנו הרע ולא יכולין להדבק בו אבל בכל המצות אינו נכון לעשות בשביל הנאת עצמו ע"כ לא כתיב בהם למען תלמד ליראה וכו' אבל ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש חסרון כיס על כן התיר השי"ת ללימוד זה בשביל הנאתו כנ"ל

א"י עשר תעשר ודרשו רז"ל עשר בשביל שתתעשר על דרך צחות כי במלת עשר יש ששה צרופים עשר ערש שער שרע רעש רשע וכל החמשה צרופים אחרים שבמלת עשר לא טובים אם נופל באחת מהם כי צירוף ערש הוא חולה כמו ערש דוי צירוף שער הוא קמצן כמו שער בנפשו כי שערות הם צמצומים ומי שהוא קמצן הוא בחי' שערות בכללות נפש ישראל ואם נופל בזה הצירוף שער הוא קמצן וע"כ אמרו וסימנך עשירין מקמצין כי נפל בזה הצירוף שער מי שאינו נזהר במעשר כראוי צירוף שרע פי' רש"י ז"ל בפ' אמור על פסוק שור ושה שרע וקלוט וז"ל שרע אבר גדול מחבירו עכ"ל ואם נפל בזה הצירוף שרע הוא בעל גאוה וחומר בלבו שגדול מחבירו כי רואה תמיד בשפלות חבירו ואינו רואה בשפלותו וע"כ מחשב בלבו שהוא גדול מחבירו צירוף רעש בודאי היא שפל וצירוף רשע פשיטא שהוא שפל מאוד אם יפול בזה הצירוף להקרא רשע לפני המקום אבל הצירוף הראשון שבמלת עשר הוא טוב ועשר ועשר הוא צירוף אחד אלא שהנקודות מחולקים וז"ש עשר ר"ל המעשר לצדקה בשביל שתתעשר ר"ל בשביל שתשאר בזה הצירוף של עשר וזהו שתתעשר ונא תפול בחמשה צירופים אחרים שבמלת עשר שהם לא טובים רק תשאר בזה הצירוף והוא הצירוף של עשר

במדרש תנחומא עשר תעשר עשר בשביל שתתעשר עשר בשביל שלא תתחסר רמז למפרשי ימים להפריש אחד מן עשרה לעמילי בתורה ע"כ ואפשר לומר פירוש המדרש שאמרו בגמרא דכתובות דף נ' אמר ר' אילעא באושא התקינו המבזבז אל יבזבז יותר מחומש וכו' אמר רב נחמן וחי תימא רב אחא בר יעקב מאי קרא וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך ופריך והא לא דמי עשורא בתרא לעשורא קמא אמר רב אשי אעשרנו לבתרא כי קמא ע"כ ועיין מה שכתבתי לעיל בפירוש הפסוק עשר תעשר שהתיר הכתוב