אורח לחיים שסג

אחרי ה' אלהיכם תלכו ואותו תיראו ואת מצותיו תשמורו ובקולו תשמעו ואותו תעבודו ובו תדבקון. ונראה דהנה כתב המפרש להרמב"ם שכל התורה והמצות ניתנה לישראל לזכך בהם שיוכל לקיימו ובו תדבקון ומלמד אותנו הדרך אשר נעלה בו נקיים מצות ובו תדבקון כי ידוע האדם בעת נפילת המוחין ח"ו אז נק' בבחי' אחור כי אין לו מוחין ואעפ"כ צריך לדבק עצמו בהשי"ת בבחי' אמונה וז"ש אחרי אלהיכם שאתם בבחי' אחור אעפ"כ תלכו בבחי' אמונה הנקרא בחי' רגלים כמו רגלים מעמידים את האדם כך האמונה מעמד את האדם וע"כ כתוב לשון תלכו אותו תיראו שיהיה יראה שלכם מחמת אהבה שלא לעשות עבירות פן ח"ו יהי' מניעת הדביקות בהשי"ת וזהו ואותו תיראו ואת מצותיי תשמורו וידוע כי מצות נק' נצח והוד ובקולו תשמעו ר"ל בקול וא"ו שהוא בחי' ת"ת ואותו תעבודו ר"ל שתעבוד השי"ת ולא שתעבוד עצמך שלא תאהב שום דבר רק אהבת הבורח ולא תירא משום דבר רק מיראת הבורא ואם תכניע כל השבע מדות שלך תחת עבודת ה' אז תוכל לקיים ובו תדבקון

עשר תעשר את כל תבואת זרעך וכו' ואכל שם וכו' למען תלמד ליראה את ה' אלהיך כל הימים להבין למה אמר דוקא במצות מעשר למען תלמד ליראה את ה' אלהיך ובאמת בפ' שופטים בפ' מלך כתוב וכתב לו את משנה התורה וכו' וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את ה' וכו' כי התורה היא מורה דרך איך לירא מפני ה' אבל בעשיות המצות לא מצינו כתוב למען תלמד ליראה את ה' כמו במצות מעשר שני כפי' רש"י ז"ל דקאי על מצות מעשר שני כי מעשר ראשון כבר כתוב ואכלתם אותם בכל מקום ונראה דכבר כתבתי פי' הפסוק עבדו את ה' ביראה בשם חותני הגאון המנוח מוהר"ר ישכר בער זללה"ה כי יש שני מיני יראה יראה עילאה ויראה תתאה ויראה תתאה נק' שמתירא תמיד שלא יפול בגשמיות התחתונו' בעלמא שפינה ויראה עילאה היא יראת הרוממו' שהוא ירא שרואה גדלות הבורא ית' וירא מגשת אליו ובשניהם הוא עבדות ה' אבל יראת עונש שאינו עושה עבירה שירא מעונשו או שמקיים מצות עשה שירא מעונש הכתוב בביטול מצות עשה זהו עובד את עצמו אבל הוא מכשירי מצוה כיון שאינו עובר עבירה מחמת זה וזהו עבדי את ה' ביראה ר"ל בשני מיני יראה הנ"ל ולא מחמת יראת עונש עכ"ד ודפח"ח והנה באמת מצינו שכר מצות ועונשין של עבירה כתוב בתורה ואם אין זה שום עבדות ה' העובד מחמת יראת עונש לא היה לכתוב בתורה העונשין והרב הקדוש בוצינא קדישא מוה"ר דוב בער זללה"ה אמר דרך משל על פסוק ועתה ישראל וכו' כי אם ליראה את ה' אלהיך משל אחד אמר נבנו הקטן לא תלך ברגליים יחיפים על עצים וקסמי' שלא יבוא קוץ ברגליך והבן אינו שומע והקוץ נתחב ברגליו וצועק אל אביו שכואב לו ואביו מחמת רחמניות נוטל סכין וקורע מקום הקוץ ונטלו משם ואח"כ מרפא אותו בדבר קל כי ידוע לו כל זמן שהקוץ היה בבשר לח ירפא לעולם והבן שאין לו שכל סובר שזהו אכזריות גדול מאביו שקורע הבשר ונוטל הקוץ כי רפואתו שקורע הבשר ונוטל הקוץ כואב לו יותר משהי' הקוץ מונח שם ואח"כ מזהיר אביו לבנו לא תלך ברגליים על העצים והקוצים כי יתחב קוץ ברגליך ואצטרך להוציאו משם ויהיה כואב לך כך העונשי' הכתובים מיתות וגיהנם הוא רפואות הנפש לטהר אותו מהרע הנדבק בהנפש על ידי עשיות עבירה אך מייראין אותו כמו בן קטן שמתייראין אותו ברפואת שכואב לו יותר בגוף אבל באמת השי"ת הזהיר אותנו שנא לעבור עבירות כדי שלא לדבק בנו הרע מחמת עבירות ולא יכולין לקבל ממנו שפעו וטובו כל זמן התדבקות בו הרע וזהו ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך ר"ל שיהי' לך יראה שלא תעבור עבירות כמו יראת ה' עלינו שהזהיר שלא לעבור עבירות שלא ידבק בנו ח"ו הרע ויהיה מניעת שפעו וטובו כך יהיה בנו יראת ה' שלא לעבור עבירות ולא מחמת יראת עונש עכ"ד ודפח"ח ונמצא באמת עיקר יראה יראת ה' שלא לעבור עבירה שלא ידבק בנו הרע ח"ו ולא יוכל לקבל ממנו שפעו וטובו ולעבוד אותו אבל יראת עונש הוא הדרכה ודרגא לבוא אל יראת ה' כמו שמדריכין בן קטן ביראתו