אורח לחיים שנג

שורה בתוך העולם הזה המתנהג עפ"י הטבע והוא מנהיג הטבע כרצונו וחפצו בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד וע"כ צריך לעבוד אותו האדם שנברא משמים וארץ חף בתענוגי העולם הזה חף ביצר הרע המדובק לתענוג הגוף והיינו בשני יצריך

א"י וידעת היום וכו' ע"ד טעמו וראו כי טוב ה' שהשי"ת הוא הבורא כ. העולמות ומתעלם בהם ומחי' אותם ומנהיג אותם כרצונו וחפצו והדבר אשר הוא בגשמי הטוב הוא החיות הבורא ית' המתעלם בו והוא הוא הטוב ומה לו לאדם לדבק בתענוג הגשמי שהוא טוב מחמת שיש בו חיות הבורח ית' טוב לו לדבק בעולם התענוג תענוג התענוגים והטעם אין יכולין לרגוש בחוש המישוש רק חיך אוכל יטעם לפי שהוא דבר רוחני וזהו טעמו בכל דבר הגשמי וראו ותראו כי טוב ה' ר"ל הטוב שיש בדבר הגשמי הוא השי"ת חיותו המתעלם בו וע"כ טוב הדבר ההוא אבל אשרי הגבר יחסה בו ר"ל בהשי"ת ממש תענוג התענוגים שלא לדבק עצמו בגשמי וידוע דעולם התענוג הוא בינה הנקרא נבא כמ"ש בתפלת אליהו הנביא ז"ל בינה נבח ובה הלב מבין וכל החסדים ואהבת נקראים ומכונים בשם יום ע"ש יומם יצוה ה' חסדו וז"ש וידעת היום ר"ל כל החסדים ואהבת ותענוגים תסתכל בבחי' הדעת ונא תאהוב התענוג הגשמי רק תקשר עצמך בתענוג התענוגים ותבוא התענוג הזה לעולם התענוגים ממש וזהו והשבות אל לבבך ר"ל תשוב התענוג שבתוך דבר הגשמי לעולם התענוג ממש ותקשר שם בעולם התענוג היא בינה הנקרא לבא כי ה' הוא אלהים ואלהים בגימטריא הטבע ר"ל שהשי"ת הוא מתעלם בכל הטבעיות בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד מבלעדי טובו והוא הוא הטוב ומה לו לדבק עצמו בדבר הגשמי שיש בו חיות ותענוג טוב לו יותר לדבק בשורש התענוגים כנ"ל

אנכי עומד בין ה' וביניכם בעת ההוא להגיד לכם את דבר ה' כי יראתם מפני האש ולא עליתם בהר לאמר להבין מה שאמר אנכי עומד לשון עמידה וגם מלת לאמר הוא מיותר ועיין פי' רש"י ונראה דהנה שמעתי ממח' הגאון אב"ד דק"ק פ"פ דמיין על פסוק קרב אתה ושמע את כל אשר יאמר ה' אלהינו ואת תדבר אלינו את כל אשר ידבר ה' וכו' מנת ואת הוא לשון נוק' וגם הם אמרו בתחילה רצונינו לראות מלכינו ואח"כ אמרו קרב אתה ושמע: דבאמת הם לא חזרו ממחשבתם הראשון שרצונם לקבל מפי השי"ת בעצמו דהנביא בעת שהי' מקבל הנבואה מפי השי"ת הי' בבחי' נוק' ואח"כ כשהי' מגיד לישראל הי' בחי' דכר והם מחמת יראה כמ"ש למה נמות כי תאכלנו האש וכו' הי' רצונם שמשה רבינו ע"ה יקבל הנבואה מפי השי"ת ובעת שהוא יהי' בבחי' נוק' שיקבל הנבואה באותו העת יאמר לישראל ונמצא מקבלין מפי השי"ת בעצמו רק בבחי' מסך המבדיל וזה שאמרו ואת תדבר אלינו את כל אשר יאמר ה' ר"ל בעת שתהי' בבחי' נוקבא בבחי' התקבלות הנבואה אז תדבר אלינו חת כל אשר יאמר ה' וכן הי' שהשכינה הי' מדברת מתוך גרונו של משה עכ"ד ודפח"ח והנה הנביא בעת שמקבל הנבואה נקרא עלי' כמ"ש עלה אלי ההרה ובעת שמגיד לעם נקרא ירידה כמ"ש רד העד בעם וכו' והנה משה רבינו ע"ה כשהי' בבחי' הנ"ל שהי' מקבל הנבואה ובאותו העת היה מדבר חל העם כנ"ל לא שייך בו לא לשון עני' ולא לשון ירידה רק לשון עמידה שהי' במדריגה אחת וזה שאמר אנכי עומד בין ה' וביניכם בעת ההוא ר"ל בעת ההוא הייתי בבחי' עמידה כמו צינור להמשיך לכם הנבואה מפי השי"ת דרך מסך המבדיל והנה איתא בזוהר פ' זו דף רס"א שהשי"ת רוצה שיקבלו ישראל מעולם העליון יותר מעולם המחשבה וישראל נא היו רוצים לקבל מחמת יראה ומפני כך לא קבלו רק ממדריגה תחתונה מדרגת יראה וזהו מי יתן והי' לבבם זה להם ליראה אותי וכו' והנה באמת שהשכינה הי' מדברת מתוך גרונו של משה מדריגת יראה ומדריגת יראה נקרא דיבור שהוא מדת מלכות וזהו שאמר להגיד לכם לשון המשכה להמשיך לכם את דבר ה' הוא השכינה מדריגת יראה הנקראת דבר ה' כי יראתם מפני האש ונא עליתם בהר ר"ל כי יראתם מפני האש ולא רציתם לעלות במדריגה היותר גבוה ולקבל מעולם המחשבה וזהו ולא עליתם בהר לאמר כי אמירה הוא בלב הוא עולם המחשבה ר"ל שלא